כלי חמדה במדבר שלג

קדשים ולכן מקריב את הפסח אפי' כשלא הביא קרבנו וי"ל בזה פי' הקרא בפ' בהעלותך וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לד' כחוקת הפסח וכמשפטו יעשה אותו שלכאו' אינו מובן מה קמ"ל ולהנ"ל י"ל דכונת הקרא דאפי' אם נתגייר בשעת היתר הבמות שלא הביא עדיין קרבנו ואסור לאכול בקדשים מ"מ פסח יעשה ככל משפטו וחוקתו והיינו שמותר לאכול פסחו

שו"ר להג' בעל צפנת פענח שליט"א בפי"ג מה' א"ב ה"ד שכ' להעיר בד' הכ"מ ז"ל פ"ד מק"פ ה"ט גבי הפריש פסחו עד שלא נתגייר ונתגייר דהפסח כשר משום דבע"ח אינן נדחין ותמה הגאון הנ"ל הא נכרי לאו בר הפרשה הוא כלל וא"כ הרי לא נדחה כלל ות' דכונת הר"מ ז"ל דעד שלא נתגייר היינו קודם הבאת הקרבן דחייב במצות ומ"מ לגבי אכילת קדשים אין עליו דין ישראל עכ"ל והנה דבר גדול דבר הרב שיחי' שא"ד לשאר מחו"כ דפשיטא כיון דמוטל עליו להביא את פסחו א"כ ממילא מחויב להקריב קרבנו ולעשות פסחו וא"ז בכלל נדחה כלל משא"כ הכא כיון דלענין אכילת קדשים כ"ז שלא הביא קרבנו הרי אין דינו כישראל ה"ה בכלל דיחוי ולכן צ"ל מצד בע"ח אינן נדחין אמנם לפמש"כ ז"א דנראה דאע"ג דאסור באכילת קדשים מ"מ באכילת פסח מותר כמו דגלי קרא וא"כ הרי לא נדחה כלל ובאמת בלא"ה יש לעי' אם זה בגדר דיחוי כיון דמחויב להביא קרבנו אחרי שנתגייר ובקשית הג' הנ"ל י"ל דמיירי לאחר שמל קודם שטבל דיש עליו קדושת ישראל במקצת ועי' בזה בקו"א לס' כל"ח ויקרא אות כ"ב ואכמ"ל יותר

ב) בפ' קרח י"ח כ"ג ועבד הלוי וגו' חוקת עולם לדורותיכם עי' בנוב"י מ"ש בזה ולענ"ד נראה לפרש עפ"מ שאמרתי מעצמי ומצאתי אח"כ שזכיתי לכוין לד' רבינו הגדול מר"מ מרוטענבערג ז"ל בת' לפרש ד' הירושלמי פ"ק דמגילה הי"ב דאיתא התם אמר ר' אבא ב"כ ג' עבירות הותרו בשיו של שמואל הוא ועורו ומחוס"ז ולוי הי' ואינו מובן כיון דזר כשר בבמה א"כ לוי בודאי כשר ופירש דהלוים גרועים מזרים ואפי' בשעת היתר הבמות הי' אסורין להם לעשות עבודות שכשרין בבמה אפי' בזר דהם הוזהרו לשמור שלהן תמיד עי' בזה בת' מר"מ מרוטענבערג ד' בערלין שער ד' ס' רי"ח וא"כ י"ל דזה פירוש הקרא חוקת עולם היינו לבית עולמים וגם לדורותיכם אפי' בשעת היתר הבמות מוזהרין הלוים על שמירת המקדש ואסורין לעשות עבודה בבמות יחיד ועי' בפ' קרח אות ב' מש"כ בזה ואמ"ל יותר

את זה ראיתי להעלות עה"ס מה שהערותי בימי חורפי ע"ד הג' נוב"י ז"ל בענינים אלו ועתה בעת סידור הדברים הוספתי איזהו הערות להלהיב לב התלמידים והשלמתיו היום יום חמשה עשר באב שהי' יו"ט לישראל שכלו בו מתי מדבר והדור הזה זכו לבא לאר"י כן יזכינו השי"ת לראות בנחמות ציון וירושלים בב"א: