כלי חמדה במדבר שכז

התוה"ק ברצון בימי אחשורוש הי' בחו"ל

והענין הוא דעיקר נתינת התורה לישראל להדבק ע"י בהקב"ה ולעשות מארץ שמים וזה צריך רק בחו"ל שהוא תחת הטבע אבל א"י בלא"ה היא תחת ממשלת השי"ת ויש מצות התלוין בארץ אבל בחו"ל רק ע"י כח התורה שניתן לישראל יכולין לקדשה שיתפשט מלכות שמים וזה המכוון במאמרם ז"ל עתידה א"י שתתפשט בכל העולם והיינו ע"י תורה"ק וי"ל מ"ש בספרי מובא ברש"י ורמב"ן ז"ל פ' עקב בפסוק ושמתם את דברי אלה על לבבכם אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצות הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהי' לכם חדשים כשתחזרו שהוא תמי' מאוד הרי חובת הגוף נוהג בכ"מ

ונראה דהכונה דלא נימא דכמו דמצות התלויות בארץ שא"י לקיים בחלק המעשה בחו"ל ועיקר קיום הוא בחו"ל ע"י חלק הלימוד מצות אלו כמו כן אפי' במצות שהן חוה"ג העיקר בחו"ל הוא חלק הלימוד דבחו"ל עיקר הוא לימוד התורה שעיד"ז נדבקו בהשי"ת וה"א דל"צ ליזהר כ"כ בחלק המעשה של המצות קמ"ל דגם בחו"ל נוהגין כל המצות כמו בא"י ומדוקדק לשון רש"י ז"ל דלא חשיב תורה בהדי מצות דעל תורה לא עלה על הדעת שיהי' צריך קרא שחייב בחו"ל רק דה"א דאפי' במצות שהן תוה"ג בחו"ל עיקר הוא חלק הלימוד שבהן ועי' ברמב"ן ז"ל שלא הבין כן וכתבנו מזה במקומו אמנם לדעתינו יתכנו הדברים מאוד בפירוש רש"י ז"ל ולכן רמזה התוה"ק ביו"ט של שבועות חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם היינו דבחו"ל הוא יו"ט זה כמו בא"י ואדרבה יותר שייך יו"ט של קבלת התורה בחו"ל להורות זה דעיקר קבלת התורה שתתקדש חו"ל ג"כ בקדושת א"י עיד"ז שיכירו כל העולם במלכות השי"ת ותתפשט א"י בכל הארצות ועי' בפסחים (ד' ס"ח ע"ב) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם וברש"י ז"ל שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו

והנה הרשב"א ז"ל כתב דאע"ג דקודם אחשורוש שקבלו התורה ברצון הי' טענת מודעה מ"מ זה רק בחו"ל אבל בא"י לא הי' להם טענת מודעה שא"י ניתן לה רק ע"ת שיקבלו התורה וממילא בחו"ל יותר ראוי לשמוח ולהראות שמקבלים התורה בלי קבלת פרס רק מאהבת השי"ת ובחידושינו כתבנו ע"ד התוס' שם בד"ה הכל מודים בעצרת תימה לריב"א א"כ מאי קאמר ר"א מ"ר רשות למצוה דנימא עצרת תוכיח שהוא מצוה וי"ל דהא דבעי ר"א בעצרת לכם ל"ד מקרא אלא מסברא עכ"ל ולכאו' צ"ב מה כונתם בזה הא סברא ג"כ דאורייתא

אמנם י"ל עפ"מ דמבואר במדרש תנחומא דקבלת תו' שבע"פ היתה באונס א"כ י"ל דמאותה סברא שיש לשמוח בעצרת כמו"ש רש"י ז"ל מאותה סברא יש להראות שמקבלין אנחנו עלינו שבותין של חז"ל בשמחה ולזאת מיו"ט של עצרת א"ר דמחמירינן בשבות דרבנן אע"ג דהשמחה היא מצוה דעצרת שאני כנ"ל ומאותו טעם מובן היטב דבחו"ל יותר יש לשמוח בשמחת חג העצרת ולכן אמרה תוה"ק בכל מושבותיכם קודם לדורותיכם להורות דבדורות אלו שהי' להם טענת מודעה ראוי לשמוח בחו"ל יותר להראות חיבת התוה"ק ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ

טו) שם פסוק ל"א וכל מלאכה ל"ת חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם נ' לפ' עפ"ד הר"מ ממיץ ז"ל בס' יראים שהקשה אמאי ביוה"כ אסור מלאכת או"נ ות' משום דיוה"כ אסור באכילה ושתי' ול"ש להתיר מלאכת או"נ והנה כ"כ במק"א שבאמת מגופי' דקרא מוכרע שביוה"כ אסור גם מלאכת או"נ מדשני הקרא דבכל המועדות כתיב כל מלאכת עבודה ל"ת וביוה"כ כתיב כל מלאכה לא תעשו נראה דכל מלאכה אסרה תורה ויש בה כרת לעושה אפי' אם עשאה לצורך או"נ אך הר"א ממיץ ז"ל