כלי חמדה במדבר קכו

להושע בר נון יהושע דהכונה ג"כ שהי' ירא ממנו שמצד עניוות שלו יוקטן בעיני עצמו להיות שלוחו של משה ויעשה שלוחן של ישראל לכן קרא שמו יהושע וע"י היוד ניתן בו כח השי"ת ועיד"ז זכה להיות מנהיגן של ישראל לא"י

ונראה שזה הוא הענין מה שאמרו רז"ל במדרש גבי מרגלים דיהושע מה חרש לאמר מלמד שעשו עצמן קדרין והי' צווחין ואמרין הרי קדרות כל מי שרוצה יבוא ויקנה כ"כ למה שלא ירגיש בהן אדם לכך כתיב חרש קרי בי' חרס והד' אינן מובנים ונראה שרמזו חז"ל בזה דמרגלים דיהושע עשו עצמן כחרסים שכלי חרס אין מטמא מגבו אלא מתוכו והיינו משום שבעצם אין חשיבות לו כלל רק מה שמניחין בתוכו כן בטלו את עצמם וישותם לגמרי לגבי יהושע ורק בכחו ושליחותו הלכו וזה הוא ענין שאמרו עליהם חז"ל שמסרו את נפשם בשלוחתם ובדרוש ביארנו שזה ענין מה שאמר שמואל לשאול המלך במלחמת אגג שמואל א' ט"ו] ויאמר שמואל אל שאול הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך ד' למלך וגו' ויאמר שאול אל שמואל חטאתי וגו' כי יראתי את העם וצ"ב אם ירא את העם הלא עכ"פ מחויב להעמיד לנגדם וגם עיקר דברי שמואל אין מובנים מה שאמר לו אם קטן אתה בעיניך

אך הענין הוא ג"כ עד"ז דשאול לרוב צדקתו וענותנותו לא חשב את עצמו ראוי להיות למלך רק מכח ישראל שהסכימו עליו שיהי' מלכם וכיון שנתבטל שאול לישראל ממילא נכנס בו כחם של ישראל ועיד"ז בא לרחמנות על עמלק וע"ז הוכיחו שמואל הלא השי"ת משחך למלך ולא נעשית מלך מכח העם והי' לך להתבטל רק להקב"ה ולעשות בכחו וממילא לא הי' נכשל אמנם שאול השיב לו האמת כי יראתי את העם היינו שהיראה שלו להשחית הכל הי' משום כח העם שמעורב בו וכבר עמדו ע"ז חז"ל במדרש אך ביארנו הדברים ביתר ביאור ועי' בפ' תצא מה שביארנו עפ"י הלכה התנצלות שאול ואכמ"ל יותר

ב) שם ט"ו י"ח י"ט הנה בדיני חלה כתבתי הרבה בחידושינו בכמה מקומות ואם אדפיס כל הדברים יעלו לחיבור מיוחד, לזאת אעתיק פה תשובה לחכם אחד מ"ש בשרשי ויסודי מצות חלה למען יהי' תועלת לתלמודי דבי רב ואלה הד' אשר כתבתי בזה: כבוד הרב וכו' יקרתו השגתי ושמחתי בשלומו ושלום תורתו ועד"ת אשר העיר איזה הערות בדיני חלה וביקש ממני חו"ד הנני למלאות מבוקשו וזה יצא ראשונה

(א) כתב כ"ת שיחי' ל"ת קושית הטו"א מגילה (דף י') על הא דמבואר בכתובות (דף כ"ה) אמר ר"ה ברי' דר"י אשכחינהו לרבנן דבי רב דיתבי ואמרו אפי' למ"ד תרומה בזה"ז דרבנן חלה דאורייתא דהא ז' שכבשו וז' שחילקו לא נתחייבו בתרומה ונתחייבו בחלה ואמינא להו אנא דאפי' למ"ד תרומה בזה"ז דאורייתא חלה דרבנן דכתיב וקראתם דרור בארץ לכל יושבי' בזמן שכל יושבי' עלי' וכי סליק עזרא לאו כולהו סליק מבואר מזה דהא דס"ל לר"ה ברי' דר"י דחלה אינה נוהגת מה"ת בימי עזרא היינו רק משום דאין יושבי' עלי' אבל בלא"ה הי' ג"כ מודה דאע"ג דתרומה דרבנן מ"מ חלה דאורייתא וקשה איך אפ"ל כן כיון דבטלה קדושת הארץ דאל"כ גם תרומה היתה נוהגת וע"כ דבטלה קדושת הארץ וא"ז ארץ ישראל אלא חו"ל וא"כ איך אפ"ל דחלה דאורייתא ומ"ר מז' שכבשו ושחלקו דהי' א"י

וכ' כ"ת לת' עפ"מ דמבואר ברפ"ב דחלה דפירות חו"ל שנכנסו לא"י חייבות בחלה אבל בתרומה אינן חייבות אלא פירות הארץ דוקא כמבואר בר"מ ז"ל בפ"א מה' תרומות הכ"ב הרי מבואר