כלי חמדה במדבר קכד

דמסרוהו זקני ב"ד לזקני כהונה וא"כ המשביעין הי' רק זקני ב"ד וכמ"ש התוס' חדשים בדעתו ז"ל וא"כ לדעת הר"מ ז"ל שפיר מקשה הגמ' דזקני ב"ד לא הי' כהנים וא"כ שוב א"א להיות שלוחי דידן בשום פנים אך י"ל בפשיטות דהנה באמת לדעת התוס' הנ"ל בלא"ה קשה על קשיות הגמ' דהרי לפי האמת דהם שלוחי דרחמנא מכח מא"מ שוב יכולין להיות גם שלוחי דידן אע"ג דאנן ל"מ עביד וכמ"ש התוס' בנדרים שם וא"כ מה קושית הגמ' מר"ה ברי' דר"י וצ"ל דקשיות הגמ' דאמאי לא פשיט הגמ' מסתם משנה זו דנראה דשת"מ דשלוחי דידן הם ומעתה י"ל דלפי האמת דאסיקנא דשלוחי דרחמנא הם שפיר הם גם שלוחי דידן ויש לפלפל עוד בזה וכתבנו בח' ליומא שם ואכ"מ] וא"כ י"ל דה"ה הכא כיון דזמנו של פסח הוא רק היום ואח"כ שוב ל"ש קרבן זה כלל והיום הם טמאים וא"ר לשחוט את הפסח הזה בשום פנים הוי לענין פסח הזה בגדר ל"מ עביד ולכאו' עלה בדעתי לומר דהוי בגדר ראוי כיון דאפשר בפ"ש ולתלות הדברים אם פ"ש הוי חיוב בפני עצמו או תשלומין דראשון ופלפלתי בזה הרבה אך אין רצוני להעלות על הכתב מפאת האריכות

ובאמת דרך פלפול י"ל עוד דבלא"ה גם כן הוי בכלל ראוי כיון דראוי לפסח בשנה הבאה אם יהי' טהור וא"כ בפעולה זו דהיינו בשחיטת הפסח הוי הבעלים בגדר מצי עביד משא"כ ביוה"כ לא משכח"ל בשום פנים לעולם שיהי' המשלח והשליח ראוים לאותו פעולה שעושה עתה את הכה"ג שליח עליו ולכן הוי בגדר א"ר לעשותו וא"י לעשותו לשליח אך זה תלי' בפלוגתת ר"מ ור"י דאם אירע פסול בכה"ג דלאחר יוה"כ הראשון חוזר לעבודתו מה דין השני אם א"ר לא לכה"ג ולא לכה"ד או דעובד ג"כ בשמנה בגדים דלר"מ דהשני ג"כ יכול לשמש בח' בגדים א"כ נהי דביוה"כ זה לא משכח"ל בשום פנים שיהי' שניהם ראוים להקטרת הקטורת הפנימי אמנם בשנה הבאה משכח"ל אם יארע פסול בראשון אחר הקטרת הקטורת ויהי' זה עובד תחתיו נשאר ג"כ כה"ג [וי"ל בזה ג"כ לת' דעת הר"מ ז"ל הנ"ל עפ"ד הפנ"י מגילה (דף ט' ע"ב) דלר"י גם בדיעבד פסול אם ישמש בכה"ג דדיני' ככה"ד א"כ י"ל דקשיות הגמ' היינו לר"י דלא משכח"ל לעולם שני כה"ג שיהי' משמשין בח' בגדים וא"כ שפיר הוי בגדר א"ר משא"כ הר"מ ז"ל להלכה דפוסק בדיעבד כר"מ דאם עבד בח' בגדים עבודתו כשרה א"כ הוי בגדר ראוי כיון דביוה"כ לשנה הבאה יכול אחד מזקני כהונה ג"כ לעבוד בח' בגדים אע"פ שהכה"ג יהי' כה"ג וראוי לעבודה לכן שפיר העתיק אתה שלוחינו אלא שגוף ד' הפנ"י בשיטת ר"י צ"ע כמ"ש במק"א ואכמ"ל יותר] והארכנו בזה הרבה בפלפול התלמודים וכאן לא באתי אלא לרשום גוף הערה מה שנלענ"ד להעיר דאף לר"ע דשחיטה עבודה היתה במדבר מ"מ לא הי' צריך כהונה אלא הי' כשרה בלוים ועפ"ז יבוא על נכון בפשיטות דברי רבותינו בעלי התוס' שלא פירשו בקרא דהצאן ובקר ישחט להם כמו שפירש בפענח רזא כיון דאזלי לשיטתם דהיתה עבודת הלוים ולא הי' צריך כהונה בשחיטה וכל שבט לוי הי' כשרין לזה לכן הוכרחו לפרש מצד חשש נותר של חו"ש אך כ"ז רק לפלפולא אמנם לקושטא דמילתא י"ל דגם כונת הפע"ר אינו על שחיטה דוקא רק דכונתם על הקרבת הקרבן דהיינו זריקת הדם והקטרת אימורין דצריכה כהונה לכ"ע ונקטי שחיטה אגב גררא וכונתם על הקרבת הקרבן ודוק היטב בכ"ז שכתבנו כי יש בהם כמה ענינים חדשים להעיר לבב התלמידים: