קהלת משה צו

בי"ה ה' צור עולמים עולם העליון ביו"ד ועוה"ז בה'. ואות ו' מחבר עולם העליון בעולם התחתון. אבל לעתיד יהי' השם יהי"ה כי יהא הכל כמו עולם העליון. ולזה נצטוו אח"כ על מעשה הקרשים דוגמת עולם העתיד לבוא. ואמר ועשית את הקרשים למשכן כנ"ל. עשרים קרש. עשרים היינו ב' יודי"ן משם יהי"ה. ועשרים גי' כת"ר שאז הכל יתנו לו ית' כתר מלוכה ואז יתהפך צירוף רשעי"ם לצירוף שערי"ם זה השער לה' ויזכו הכל לפאת נגבה תימנה נגבה הוא לשון זריחה כי נגב הוא לשון נגד כדאי' בנ"א ואין נגד אלא למזרח כי יזרח עלינו אור החכמה העליונה במהרה בימינו אמן

סדר תצוה ופרשת זכור

ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך עמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. נ"ל דהנה אי' בפי' עשר ספירות בלימה. הכוונה כי עשר ספירות ספירה לשון הארה שהגם שהי"ס מאירין מאד ועשר הוא האחדות אחד הפשוט שהוא נותן הארה בכל העשר מ"מ א"א בל"י מ"ה ר"ל בלי האדם שהוא גי' מ"ה שהוא בדמות דיוקן אדם העליון ההוא יקרא אדם והוא המאיר בכל הספירות העשר. וזהו אלף המגן וגו' כל שלטי הגבורים אלף אותיות פלא הוא הפלא עליון אשר הוא למגן לכל החוסים בו תלוי עליו כל הוא הצדיק שנקרא כל כי כל בשמים ובארץ מתרגמינן דאחיד בשמיא וארעא היינו הצדיק המייחד ע"י מעשיו שמים וארץ היחוד האמיתי והצדיק הזה שנק' כל הוא שלטי הגבורים הוא שליט על הגבורים דלעילא ששים גבורים סביב לה הם מלאכים הקדושים אשר הם גבורי כח לעשות דברו. והגם שהם קדושים וטהורים מ"מ עצומים מהם עושי דברו הצדיקים המייחדים שמים וארץ כנ"ל קורא הצדיק אליהם יעמדו יחד יקרא אל השמים מעל לרפאל שירפא ולמיכאל לחונן חסד ולגבריאל כי יתן גבורתו על שונאי ה' וסער מתחולל על ראש רשעים יחול וכאשר יאמר כן יקום. וזהו זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' וכאי' בזוה"ק פ' זו במשל הבן מלך עם הזונה שכל כוונת היצר שלא ישמע לו האדם ויתגבר עליו ועי"ז זוכה גם ליקר ורבו סגי אולם הוא מוכרח לעשות רצון יוצרו ע"ש. וזהו כוונת הכ' זכור את אשר עשה לך עמלק. עמלק הוא היצר עושה אותך שתהי' בבחי' ל"ך אותיות כ"ל היינו שתייחד שמיא וארעא כנ"ל אשר קרך ר"ל מה שהיצר קרך וציננך והפשירך מן העבודה הוא. בדרך. למען תתגבר ותלך בדרך טובים כי יש ב' מיני דרכים דרך רשעים כאפלה. ודרך טובים ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם. והיצר קרך למען תתחזק מעצמך ותלך בדרך הידועה בדרך הטוב והישר והרצוי. ויזנב בך. מה שמביא אותך לבחי' זנב ואחוריים הוא כי אם את כל הנחשלים אחריך. אותם הנחשלים מעבודתו ית' אבל על הצדיקים אינו יכול להם. ואתה עיף ויגע וגו' ע"ד אוז"ל יגעתי ומצאתי תאמין שכשהאדם יגע ועיף ואעפ"כ הוא מייגע עצמו אל התורה הוא משיג ובא אל העבודה והאמן לו. וזהו ואתה עיף ויגע שהגם שאתה עיף ואעפ"כ אתה מתייגע אל עבודתו. אזי נכון יהא לבך בטוח בה' כי ולא ירא אלהים. שלא יראה אליך שום אלהים ודין כ"א הכל רחמים גמורים ופשוטים. והי' בהניח ה' עיין בכה"ק לאאמו"ר זצלה"ה ע"פ זה ולפ"ד נאמר כי בגלות