קהלת משה נב
Kehilat Moshe 52 · קהלת משה · free full Hebrew text
Open in the reader →בסודם זה מעשה זמרי וכו' ובקהלם זהו במחלקותו של קרח נאמר בן יצהר בן קהת בן לוי ולא נאמר בן יעקב. והיכן נזכר שמו בהתייחס על הדוכן. נמצא שלא רצה הצדיק יעקב אבינו שיזכור שמו על מעשיהם הטובים אבל לא על שום מעשה רע חלילה. ולזה ברכם כאן ויקרא בהם שמי. שתמיד יקרא שמי עליהם מצד עשותם תמיד מצות ומע"ט וק"ל
חכלילי עינים מיין ולבן שינים מחלב. כי הנה תענוג תמידי אינו תענוג. ולכן לא טוב לעבוד תמיד בבחי' אחת כ"א תמיד בהתחדשות המוחין בכל פעם בבחי' חדשה ובחיות חדש כידוע מחיות האדם שהדם הולך ושוב בהגידים וכאשר נקרש ונסתם מזה בא חולי רח"ל להאדם. כמו"כ האדם צריך בכל פעם לחדש עבודתו ולהתקשר בסוד העליון בהתקשרות חדש תמיד. וזהו חכליל"י אותיות חי"ך ל"י ל"י כדאי' במדרש כל חיך אומר לי דהיינו שתערב עבודתו להיות חיך לי כנ"ל מגודל המתיקות של עבודתו. עינים הוא העיונית מיין יי"ן גי' סו"ד שיתקשר בסוד העליון. וזה שפירש"י אדום עינים כו' הגם שנכתב אדו"ם בוי"ו הוא כאילו נכתב אדם כי הוי"ו אינו ניכר במבטא ור"ל שכל העיונית שלו יהא שיחדש עצמו להיות תמיד בדמות דיוקן אדם העליון ולבן שנים מחלב שיהא בן כזה בבחי' שנים לשון משנה וכפול כמו שמבואר אצלינו במ"א שנו חכמים בלשון המשנה ר"ל בלשון כפול למעלה ולמטה. וזהו ולבן שנים מחלב שיהא בן כזה שיפעול בשני העולמות בעולם העליון ובעולם התחתון. וכ"ז בא לו מחלב ר"ל מליבון העליון דלבושי' כתלג חיור והבן
יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. חמור גרם ע"י שהוא כחמור לעול ולמשא עי"ז יששכר יש שכר לקבל. ונקדים לפרש מאחז"ל משמורה ראשונה חמור נוער. כי ידוע בחצות לילה אתי קוב"ה להשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן ואז הם רחמים גמורים. אבל חצי לילה הראשונה אינה כ"כ רחמים ולזאת הועמדו רמ"ח מ"ע להמתיקם כי הנה צריך להבין משאחז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים הקב"ה גוזר וצדיק מבטל ומאין תמצא כזאת. אבל הוא ע"י שהצדיק מקיים רמ"ח מ"ע וע"י שהוא בקום ועשה לכן מדה במדה מביא כביכול את הבוב"ה לבחי' עשי' לעשות כמו שהצדיק גוזר. ולזה עשי"ה גי' שכינ"ה שימשיך את השכינה כביכול לעשי' כנ"ל. וע"י ששומר א"ע מלעבור על הל"ת פועל מדה במדה שכשמתפלל להש"י אל תעשה דבר זה אז הש"י מקים דבר עבדו. וזהו זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי. ר"ל זאת היא השכינה הק' היתה לי בבחי' זאת בחי' נוקבא לעשות ככל אשר אפקוד הוא על כי פקודך נצרתי היינו פקודין דעשה וכנ"ל. ולכן זאת כנ"ל היתה לי ל"י גי' גוא"ל לגאלני מכל הצרות והשעבודים על כי פקודך נצרתי. וזהי משמורה ראשונה חמור נוער. משמורה ראשונה שאינה כ"כ רחמים. חמור נוע"ר ננער ונתעורר אל הרחמים ע"י חמור אותיות רמ"ח ע"י קיום הרמ"ח פקודין וכנ"ל. וזהו יששכר חמור גרם יש שכר שבא הכ' כמתמי' מאין בא כזאת שיש שמר להאדם וכי הלאל יסכן גבר ואם יצדק רה יתן לו. ובא הכ' כמשיב הלא חמר גרם כ"ז גורם קיום הרמ"ח פקודין כמדובר. ואז הוא רובץ בין המשפתים. שפ"ה גי' שכינ"ה ור"ל שעושה לעצמו רביצה בין המשפתים בשני השפות דהיינו השפה העליונה