קהלת משה לט

הוא א"ס בא בבחי' הדיבור עי"ז שמים נעשו. ונבאר הכ' אתה תהי' על ביתי דהנה המלכים הקודמים אף שהיו רשעים כ"ז היו יודעים מדריגת הצדיקים באפס מה. הגם שלא היו מסתכלים כראוי ונכון עכ"ז באפס מה היו יודעים. וזהו מאמר פרעה ליוסף אתה ר"ל מחמת שתמיד דביקותך בעולם העליון המכונה בשם את"ה כנודע. תהי' על ביתי שאתה כולל כל הקצוות וכנ"ל. וזהו תהי' על ביתי. ועל פיך ישק כל עמי ע"ד מאחכז"ל על דמשק אליעזר שהי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים ולזה גמר אומר רק הכסא אגדל ממך. דהנה אכין ורקין הם מיעוטים. וזהו רק הכסא ר"ל שהודה בפיו שכסא המלכות שלו הוא מעט וקטן נגד כסא הצדיק. וזהו אגדל ממך לשון בתמי' ר"ל וכי ראוי זאת שאגדל ממך בוודאי אינו מהראוי שאתגדל עליך. וכמו כן יתן הש"י בלב המלכות ושריו ויועציו שיפתחו עיניהם ויראו מדרגת ישראל ומעלת צדיקי הדור ויודו הכל כי לה' המלוכה ומושל בגוים אמן כן יהי רצון

א"י אתה תהי' על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ונקדים לבאר הכ' מהאוכל יצא מאכל. ומהראוי הי' לומר מאוכל יצא. מהו מהאוכל. אמנם ידוע כי לאוכל אכילות שווין וע"י האכילה עושין הצדיקים יחודים גדולים בהעלאת הני"ק מהמאכל. וזהו מהאוכל בה' הידועה ר"ל מן האוכל לתכלית כוונת האכיל' כנ"ל מזה יצא מאכל יצא מזה יחוד עליון כמורה ע"ז מלת מאכ"ל גי' צ"א יחוד הוי"ה אדנ"י שע"י האכילה בקדושה ובטהרה נעשה מזה יחודים גדולים בעולמות העליונים ואז ע"י האכילה נתרפא האדם כמו ששנינו במסכת שבת כל האוכלין אוכל אדם לרפואה כי קדושת שבת גורם הגם שאוכל כפשוטו הוא לו לרפואה וכל מאכלי שבת המה לו לרפואה. כן האוכל תמיד בקדושה כנ"ל גורם רפואה לגופו. וזהו והי' האוכל לפקדון והי' הוא לשון שמחה שע"י השמחה שגורם למעלה ע"י האוכל כנ"ל הוא לו לפקדון לפקדון הוא לשון חסרון כמו ולא נפקד ממנו איש שכל מה שנחסר לאדם ח"ו יהי' לו האוכל למשיבת נפש ולרפואה. ופרעה הבין כ"ז ביוסף שהוא הצדיק ומייחד הכל לכ"א לו אתה תהי' על ביתי מושל בכל אשר לי ועל פיך ישק כל עמי ר"ל מפיך כמו שתאמר בפיך כן ישק ויזון כל עמי כי תגזר אומר ויקם צדיק מושל ביראת אלהים כמו שהי' בסוף שגזר בפתרונו שיהי' רעב הגם שאצרו תבואה הרקיבה לקיים מאמר יוסף. ואמר עוד רק הכסא. רק מלשון ריקות שכסאו יהי' ניעור וריק לנגדך כי אגדל ממך הוא לשון תמי' ור"ל וכי אגדל ממך והלא הכל ממך הוא ומידך ניתן לי וכאמור והבן

בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה. ונקדים לבאר הכ' האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו. כי הנה האותיות התורה כולם שמותיו של הקב"ה. וצריך להעלות מורא על לבו בהזכירו אותיות התורה וכמ"ש הנביא כ"א בזאת יתהלל וגו' השכל וידוע אותי וכמבואר אצלינו במ"א וזש"א גם כאן הנביא האותי לא תיראו. הגם כי אינכם במדרגה כזו לירא מאותיות התורה כנ"ל אבל זאת אתמה עליכם אם מפני לא תחילו. שלמה לא תחילו ותזדזעו מפני מהפנימות שיש בהאותיות שמהם חיות האותיות שהאותיות הם בחי' אחוריים נגד