קהלת משה רכח

מד' יסודות דצח"ם והם כנגד אמר"ע. בחי' האש ירמז שצריך להעלות כל האשין אל הבוב"ה להתלהב לעבודתו ית' ולא תוקד בו אש זרה. ובחי' המים רמז על האהבה להעלות כל התאוות וחמדות הגופניות אליו ית' לעבדו בכלות הנפש ותשוקה גדולה ורוח הוא רצון כי משמעות רוח הוא רצון שכל רצונו ומגמתו יהי' תמיד מתי יגיע אל הקדושה והטהרה. ועפר הוא רמז אל הענוה. וד' יסודות האלו הטבעו נגד ד' אותיות שם הוי"ה ב"ה. אש נגד היו"ד שהיא נקודה קטנה בלתי מושג כנודע כן האש הוא דבר בל קרוב אליו להשיגו ורוח נגד אות ה' כמו ה שהיא פרוסה ושבורה ד' ובתוכה ו' כן הרוח הוא לשבר ולדחות כל הטעוון נוכראין כמ"ש מחותני הה"ק מו"ה זישע זצלה"ה רוח סערה עושה דברו כנ"ל לדחות החיצונים. ונוכל לומר כי מים נגד אות ה'. כי ה' עילאה לזמנין איהי דינא ולזמנין רחמי להשפיע כ"ט לישראל ולמנוע זרים מגשת אלינו והיא כבחי המים והבן. ורוח הדוחה כל הרוחות ומחשבות זרות הוא נגד ו' שהוא הגורם שנהי' כמו ווי העמודים מחובר להבוב"ה. ועפר נגד ה' תתאה דהגם דהיא זעירא מ"מ כשמתעלית עד למעלה היתה לראש פנה. כן העפר רמז על ישראל הנראים בעוה"ז קטני ארץ והמה גדולים בלי שיעור וכמו העפר שמצמחת ומגדלת כל מיני צמחים ותבואות נמצא האדם כלול בהויות עליון וז"א האזינו השמים. שמים מלשון שמות שתעשו לכם האזנה בשמים בשמות העליונים להתקדש ולהתטהר להיות מרכבה בכל ד' היסודות להוי"ה אז ואדברה אוכל לדבר ואוכל לפעול גם ותשמע הארץ הוא בחי' העפר אמרי פי להמשיך אל הארץ אמרי פי עילאה. וזהו פי ר"ל פי שלו דידוע דא"א להצדיק לפעול שום דבר כ"א כאשר יתדבק כולו למעלה בעולם העליון ומולבש בהשכינה ואז השכינה מדברת מתוך גרונו כדמצינו במשה רבינו ע"ה ואז כפי תהי' מה הקב"ה מחיה מתים ורופא חולים משפיע בני חיי ומזוני כן הצדיק מושל ביראת אלהים כי כל אמריו הם אמרי פי עילאה שהשכינה מדברת מתוך גרונו והבן מאוד

א"י האזינו השמים וגו'. בהקדם לפרש הכתוב ואהבת לרעך כמוך. רעך קאי על הש"י רעך ורע אביך וגו' כי הנה הבוב"ה אחד יחיד ומיוחד תאהוב אותו להיות כלול בו להיות אחד כמוהו כמוך כאשר מצינו כן בישראל שהגם שהם ששים רבוא כאחד יחשבו בכללותם יעקב שבעים נפש היו לו וקרא אותם נפש לשון יחיד כל הנפש הבאה ליעקב וגו' ובעשו כתיב נפשות ביתו כדאיתא במדרש. ולכן יסדו לנו אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ואז תוכל לפעול להמתיק כל הדינים שהגם שע"פ הדין נגזר דבר מה לא יבוא לבחי' עשי' וכמש"ה צדיק ה' בכל דרכיו וגו' שבכל דרכיו הוא שופט צדק הכל בדין ובמשפט. אבל וחסיד בכל מעשיו שכשצריך הדבר לבוא לבחי' מעשה אזי הש"י מתנהג בחסידות לפנים משוה"ד כי מעשה הצדיקים פועלים דלא ליתוקד עלמא בדינוי ובשלהובוי דצדק. וגם האלהים יומתק לרחמים כדאי' בספרים שנתהפך שם אלהים להוי"ה ודוגמא זו איתא באוה"ח. וזהו שויתי ה' לנגדי תמיד. ע"ד שאמר הבעש"ט ה' צלך על יד ימינך. שהוי"ה כביכול כמו הצל שלך שכל מה שאתה עושה כן הצל עושה כמו"כ ע"י מעשיך לתתא תגרום שיעשה הבוב"ה למעלה כי בצלם אלהים עשה את האדם