קהלת משה רכז

צדיקים. ומזה תקיש אל השער. ועל ידי מעשה האדם כן נפתח ספרו. והנה נודע מהזוהר ומדרשים כי לקיחת יעקב הברכה מעשו על ידי שהיית עשו שהי' צד צפרים וקושרן ומלאך בא ומפריחן עשתה בזה רבקה אמנו הכנה לדורי דורות כי יבא השטן להתייצב על ה' להביא עבירות ישראל וראשון ראשון שמניח לפניו ית' ויוצא לשוט בארץ ולחפש עוד ביני וביני בא האיש הישראלי ושב ומתודה ומתחרט והש"י מעביר ראשון ראשון וכשבא הדלטור אינו מוצא כלום ולכן צריך האדם להחזיק עצמו שהוא בבחי' בן למקום ומותר להתגאות בזה כמש"ה ויגבה לבו בדרכי ה'. והנה כשיש לאדם בן הולך בדרך הישר ובן חכם ישמח אב כי הכל יאמרו אשרי שזה ילד אשרי שזה גדל לא כן ח"ו להיפוך. וא"כ יחשוב האדם איך אחטא ואבזה את כבוד אבי שבשמים. והנה גלוי וידוע שיש כו"כ רשעים ג"כ אמנם הש"י חנון המרבה לסלוח ועל כולם יש תשובה ובשוב האדם ימינו פשוטה לקבל שבים. וזהו בשרתי צדק בקהל רב. צדק רומז על התשובה שאבשר התשובה לכל וע"י בקהל רב כשקהל ישראל יעשו עצמם רב וגדולים בנים למקום ר"ב אותיות ב"ר. וא"כ כשהם בבחי' בנים שוב לא יחטאו וכנ"ל ועי"ז הנה שפתי לא אכלא. דידוע דע"י מעשה הצדיקים גורמים השראת השכינה. לא כן הרשעים על ידם ח"ו השכינה מסתלקת וז"ש בשרתי כנ"ל ועי"ז הנה שפתי לא אכלא שפ"ה גי' שכינ"ה ר"ל שלא יכלא ויסתלק השכינה מאתנו והש"י יפתח לבנו לתשובתו. ומה אם דוד המלך ע"ה נעים זמירות ישראל התחנן לב טהור ברא לי אלהים וגו' ומה נעשה אנחנו איזובי קיר נצפה לעזרת ה' כי יפתח לבנו. ואמר עוד ושמא תאמר כי בפינו נדבר ולבנו בל אתנו ונשוב ח"ו לכסלה. לז"א ה' אתה ידעת. אתה הוא היודע ועד בוחן כליות ולב לפניך נגלו כל תעלומות ואתה יודע כי לא נפתוך בפינו כ"א בחרטה גמורה ולא נשוב עוד לכסלה. ובזכות זה תוליכנו לארצנו ותבנה בית מקדשנו ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות וערבה לה' מנחת יהודה כי אתה ידעת. ר"ל שכבר ידעת הטעם מעבודתינו לכן השיבנו ה' אליך ונשובה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

פרשת האזינו

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי וגו'. י"ל עפ"י מ"ש הה"ק אאמו"ר זצלה"ה הגם שיש להבוב"ה מלאכים ושרפים ואופנים וכל מלאך יש לו אלף פיות ואלף לשונות ואין לשער גודל השבח והשירה היוצא מהם. ועכ"ז כביכול אינו מקבל שום תענוג מזה. רק מעם קרובו ישראל קדושים. היינו כשאיזה אדם מישראל עומד בתפלה יהי' באיזה כוונה שיהי' אם יאמר רק ברכה אחת בכל תפלתו בכוונה אמיתיית ומקירות לבו. זהו עיקר שעשועיו ותענוגו ית"ש כביכול ומטה אוזן לקבל תפלתו כביכול. ובפרט כשמייחדים כל מעשיהם ואפילו בעניני ארציות וגשמיות ומעלים מכל הארציות הני"ק לשורשם ומקומם הרמתה. עי"ז ממשיכים שפע מעולמות העליונים לזה העולם. וזהו מאה"כ האזינו השמים כלומר כשיש האזנה במרום לתפלתי. ואדברה שאוכל לדבר דבורי תפלתי כראוי. אז ותשמע הארץ אמרי פי אז אוכל להמשיך הארציות בני חיי ומזוני באמרי פי והבן

א"י האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. דנודע כי האדם מורכב