עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › קהלת משה

קהלת משה רטו

Kehilat Moshe 215 · קהלת משה · free full Hebrew text

Open in the reader →

בה שעי"ז תכסה ותכבוש כל הסט"א וכולו יהי' קודש לה' אמן והבן

ויתד תהי' לך על אזניך והי' בשבתך חוץ וחפרת בה ושבת וכסית את צאתך. דהנה הגם כי העיינין גבוהים מהאודנין וכידוע מ"מ לפעולות אדם חוש השמע גדול על חוש הראות כי חוש הראות לא יוכל לראות מרחוק הרבה בשגם אם מסך מבדיל לפניו לא חוש השמע אשר מרחוק ישמע. ומהאי קרא דרז"ל למה נבראו אצבעות כיתדות שאם ישמע דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו. ולכן צריך מאד לשמור חוש השמע להיות בפנימיות הקדושה וטהרה. וזה תכין לבם תקשיב אזניך. כשיהי' הדיבורים מתוכן הלב אזי תקשיב אזניך. וזהו ויתד תהי' לך על אזניך קרי' בי' אוזניך כדרז"ל. והי' בשבתך חוץ. כשתעשה ישיבה של חיצונית דהיינו כשתשמע דברי חוץ דברים בטלים לה"ר וכדומה. אזי וחפרת בה תחפור בהאצבע שהוא כיתד ותתקע באוזן בכרי' היטב. ועי"ז ושבת וכסית את צאתך. תוכל להשיב ולעשות כסות ומלבוש לכסות צאתך מה שיצאו מחוש השמע הקדושה ע"י שמיעת דברים הבטלים עד עתה תוכל לתקן אותם. או וכסית את צאתך. שתוכל לעשות כסות ומלבוש אל גם אשר יצא לא טוב ונגזר גז"ד לא טוב עליך תוכל להפכו ולהלבישו ברחמים אמן

מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה אשר דברת בפיך. ידוע שפ"ה גי' שכינ"ה על כי הם מרכבה לשכינת עוזו ע"י שמדבר בהם דברי תורה ותפלה בכוונה אשר כל אות הוא שמותיו של הקב"ה ולכן "מוצא "שפתיך "תשמור "ועשית ר"ת שמו"ת להורות נתן שבכל מוצא שפתיו הם שמות קדושים וכשמדבר אותם האדם בדו"ר פורחין לעילא. לא כן פ"ו להיפוך נשארים מונחים למטה. והגם כי יעלה בודקים אותה למעלה וה' בוחן כליות ולב לפניו נגלו כל תעלומות הוא יודע אם התפלה ראוי והגונה להיות למעלה וכדאיתא בס"ק ולכן הזהיר מוצא שפתיך תשמור כנ"ל תשמרם להוציא דבר לפני האלהים בדו"ר. והנה מ"ו מן מוצ"א הוא גי' במילוי שם ע"ב ור"ל שבזה תוכל להמשיך כל החסדים ולייחד כל העולמות ועי"ז ועשית וגו' תעשה תיקונים גדולים בעולמות העליונים כאשר נדרת נדר הוא נ' דר. ור"ל לפי הדירה שעושה להבוב"ה ע"י נ' הוא שער התשובה הוא היובלא כמש"ה יובילו שי למורא שיובל שי להמשיח איש ואיש מישראל לאמר ראה נא עבודתי כמו שביארנו בפ' שופטים יעו"ש ואז הש"י דר וכאשר נדרת ותקנת הדירה כן. לה' אלהיך. תשיג ההוי' שיהא נשפע עליך ויהא אלהיך שמו נקרא עליך לפי האלהות שהמשכת עליך. ואמר נדבה אשר דברת בפיך שנדבה ניתן לך מהבורא כל אשר דברת בפיך לשוב הגם כי לא שבת ולא גמרת עדיין בלב כ"א בפה ה' שומע תפלת כל פה ויעלה עליך כאלו שבת באמת בלב ויגמור בעדך לטובה שתבוא אל האמת. או כי הנה צדיק גוזר והקב"ה מקיים כו' על כי השכינה מדברת מתוך גרונו. ומ"מ הש"י מעלה כאלו הצדיק מדבר כ"ז וכמבואר זה באריכות בדברי הה"ק אאמו"ר זצלה"ה כן יאמר כאן נדבה ניתן אשר דברת בפיך שאתה מדבר בפיך כל הטובות ותגזר אומר ויקום בכל טוב אמן

כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן. הנה הש"י נק' רעך עדשה"כ רעך ורע אביך אל תעזוב. ולהבין הענין למה נק' רעך. נראה