קהלת משה רי

בלב האדם. ואימתי מופיע כשאין פוגם האדם למטה חלקו אזי הוא כלי מוכן לקבל הארה משורש העליון ולכן האדם בד' יסודות אמר"ע נגד ד' אותיות הוי"ה כמבואר במ"א כמו שהש"י הוא בלי גבול וסוף ומדה ולאהבת ישראל צמצם כביכול עצמו לאותיות בל הנקרא בשם הוי"ה כן הנשמה הדבוקה בו ית' כשמכשיר האדם מעשהו זוכה שהש"י נותן השפעת אור הנשמה מלמעלה לקרבו. וכמש"ה פנים בפנים דבר ה' עמכם שכאשר קדשו וטהרו עצמם בז' שבועות הספירה ומנו מ"ט יומין ומטו טהור להאי יומא אז עמדו פנים בפנים בלי כיסופא ובושת אנפין. אבל מ"מ העיקר הי' פנים בפנים. ר"ל פנים של הבוב"ה כביכול נתגלה לישראל בפנים ר"ל לפי אור פניהם והארתם שהכינו עצמם לדבר לפי ערכם צמצם כביכול אור פניו אליהם. וזהו שאחז"ל כדרך שבא ליראות כך בא לראות. ר"ל לפי ערך הכנת הבא לראות פני האדון ונועם זיוו כי ישפוך ה' את רוחו עליו ולפי הכנתו כן בא הש"י ליראות אליו. וזה חלק כחלק יאכלו. חל"ק אותיות חק"ל תפוחין כנ"ל כחלק כמו שמטהר את חלקו דלתתא כי יזכו כי יאכלו חק"ל דלעילא. יאכלו לשון יחוד ליחד עלמא עילאה בתתאה. וזה יחוד הוי"ה אדנ"י, והעצה היעוצה לזה אה"כ לבד ממכריו על האבות. ר"ל שלבד מזה לא ימוש ממכריו על האבות שיכיר עצמו אל מדת האבות בחג"ת ובתוכם נכללים שארית המדות. ור"ל שיטהר כל מדותיו אחת מהנה לא נעדרה אז יזכה לכל טוב הצפון אמן והבן

א"י חלק כחלק יאכלו וגו'. כי ישראל נק' חלק חלק ה' עמו א"ת עמו בפת"ח אלא עמו בחירק עמו בשותפו שהם שותפים להקב"ה במ"ב כי הם חלק אלהי ממעל וראשית הבריאה הי' עבור ישראל ולכן נקראים הישראל יודי"ן או יהודים כי יו"ד ע"ש המחשבה נאמרה ועיקר המחשבה הי' על ישראל ולכן חלק כחלק אלהי שלהם כחלק כמו בחלק שלהם ממעל בשעת המחשבה הקדומה לכל הקדומים כן יטהרו ויזככו חלקם ואז יאכלו יעשו היחודים כי אכילה רמז על היחוד כנודע מס"ק. לבד ממכריו וגו' ותרגומו בר ממטרתא דיתי בשבתא דכן אתקינו אבהתא עי' ברש"י. ונוכל לרמז עפ"י דרכנו כי הן אמת שנשמת כל אדם מישראל היא אצולה מתחת כסה"כ אבל השבת הוא שמא דקוב"ה שמא דכליל כל שמהן וכמ"ש הה"ק מו"ה משה זצלה"ה מפשעווארס"ק שב"ת גי' כ"ז הויו"ת נמצא השבת גדול במעלתו יותר ולכן אה"כ לבד ר"ל לבד זה עוד דבר נוסף תוכל להשיג ממטרתא דיתי בשבתא לקבל אור קדושת שבת הרמה והנשגבה ואז ממכריו תכיר ביותר את ההויו"ת כי תרגיש בחוש גודל קדושת שבת. אמנם במה יזכה את ארחו להשיג זה לכ"א על האבות הם "אברהם "יצחק "יעקב ר"ת גימ' השם אהי"ה דאתיד אנא למיהוי ולאתגליא כי ג' סעודות שבת נגד ג' האבות. ובכל סעודה יצפה להגיע לאמר מתי יגיעו מעשי למעשה האבות ואהי' כמוני כמוהם בזה ה הטוב לא יגרע מצדיק עינו וישפיע לו אור קדושה והארה מקדושת האבות אמן

תמים תהיה עם ה' אלהיך. לכאורה מה הי' המקרא חסר אם יאמר תם הי' עם ה'. ונראה לבאר כי תמי"ם אותיות ת"ם י"ם. י"ם מורה על המלכות כנודע והוא גי' נ' רומז על הבינה עולם התשובה וכולא חד כי א"א לבוא למדת המלכות אם לא שישוב מתחלה בתשובה שלימה. וזהו תמי"ם שתהי'