קהלת משה קצ

תשובת בני גד כנ"ל הגומלים דלים אמרו לא נשוב אל בתינו היינו לבית שלנו בתים מלאים כל טוב. עד התנחל ב"י ג"כ איש נחלתו נחל ה'. ועי"ז יזכו לנח"ל אותיות "נוצר "חסד "לאלפים כי מחמת שמחתו יתן מתנות ברב טוב לעמו. וזהו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. היינו שימצא נהירו מהצדיק הגדול הדבוק בעדן העליון להשקות גם את הגן מי שהוא מגונה במעשיו ישקוהו ג"כ מאהבתו ויראתו ית' והבן

בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם והיוצא מפיכם תעשו. יתבאר ע"ד שביאר הה"ק אאמו"ר זצלה"ה פיה"כ אמור ואמרת ופירש"י ז"ל להזהיר גדולים על הקטנים שיאיר ויזהיר בימי הגדלות גם ימי הקטנות וע"ד שאמר שלמה המלך ע"ה ביום טובה הי' בטוב וביום וגו' ראה. וזה בנו לכם ערים ר"ל קיום והתעוררת בימי הטובה והגדלות לעשות הכנה. לטפכם לימי הקטנות. גם נוכל לרמז ערים לטפכם. דידוע דצריך מכל דבר אפי' ממאכל ומשתה וכדומה שהוא ארציות להעלות ממנו הני"ק שנק' הוי"ה וזהו שויתי ה' לנגדי תמיד ששויתי ה' תמיד אפי' בדבר הנראה ודומה שהוא לנגדי בהתנגדות ממני כמו הגשמיות והעליתי אותו. וזהו שיסדו לנו בנוסח המוציא לחם מן הארץ. לחם גי' ג' הויות ור"ל שמוציא ההויות גם מן הארץ מדברים הארציים. וזהו בנו לכם ערים התעוררות לעורר הני"ק. גם לטפכם הדברים שהם קטנות וגשמיות וכנ"ל. א"י ע"ד שפי' הה"ק אאמו"ר זצלה"ה פיה"כ טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים שמה שהטוב הוא בבחי' מעט אצל הצדיק הוא מהמון רשעים ועל ידם אבל מצדו לא יבצר. ולכן הצדיק צריך להעלות פשוטי העם שלא יעכבוהו. וזהו בנו לכם ערים התעוררת לטפכם לפשוטי העם הנכונים בשם קטנים כדי שלא יעכבו אתכם מהעבודה. ועי"ז וגדרות לצנאכם. תוכל לעשות גדר וסייג להיחודים שלכם כי צאן מורה על יחוד כנודע. וכמרומז בו צ"א כמנין ב' שמות הוי' אדנ"י. ואז והיוצא מפיכם תעשו. כי כשהצדיק עושה היחודים במחשבה אז בוודאי א"א לקלקל אותו ולהפסיק השפע כי לא ידע בו זולתו אכן כאשר בא אל בחי' הדיבור לפעמים ח"ו יוכל איזה איש לא טוב לקלקל. אבל כאשר תבנו ערים לטפכם כנ"ל בכל האופנים המבוארים למעלה. אז גם היוצא פיכם תעשו ג"כ ותצליחו והבן

פרשת מסעי

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם וגו' ואלה מסעיהם למוצאיהם. הנ"ל בהקדם לבאר הכ' חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. ויובן ע"ד אז"ל דרכים מבקשים את תפקידם. הענין הוא כי מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ כי אז בדרך הוא בזווגא עילאה כידוע מהזוה"ק. אמנם אלו דברים שאין להם שיעור בזווג העליון לי חד עולם בחבירו אשר הן עולמות גבוה מעל גבוה וצריך לייחד התחתון בעליון הימנו עד אין תכלית וזהו העיקר הנסיעה של אדם הצדיק כמו במשכן חיבר היריעות אחת אל אחת משולבות אשה אל אחותה להורות האמור לייחד בזה עולמות העליונים אחד בחבירו ואז הוא שמחה גדולה לפניו. וזהו דרכים מבקשים תפקידם שיהא להם פקידה לטובה ע"י עשיית היחוד וזווג עליון