קהלת משה קפז

להיות חתמ"י חותם ההוי"ה היפך מלמפרע להיות ביושר וכ"ז פעל מעל ב"י על היותו מעל בני ישראל הראש עליהם הכולל כולם וע"י קדושת ישראל זכה לזה כי כשהעם רוצים לקבל קדושה מהרב ניתוסף קדושה והארה בהראש. וכמבואר אצלינו כ"פ פיה"כ עתיקי מחלב גמולי משדים בשם הה"ק מוהר"ר שמואל שמעלקא זצלה"ה אבד"ק ניקלשפורג. וזה בקנאו את קנאתי בתוכם ר"ל בתוכם על כי הי' קנאתי בתוכם יכול גם הוא לקנאות. ולזה ולא כליתי ע"י שהם גרמו לו זה והבן. ועפי"ז יתפרש הכתוב

לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. כי הנה העיקר העבדות להשיג החיות מן האלהות והפנימיות. ובזה חינן דוד המלך ע"ה צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים. שלזה צמאה נפשי לאלהים אל האלהות. לאל חי. אל לשון כח שאוכל להשיג בכח החיות מהאלהות. מתי אבוא ואראה פני אלהים שאראה הפנימיות גם בבחי' אלהי"ם גי' הטב"ע שגם בעוה"ז עולם הטבע יתראה ויתגלה הפנימיות שנק' פנים ולא אחור. וזה לאל"ה אותיות א"ל ל"ה. ל"ה ע"ה גי' ל"ו מורה על הש"י הכולל ששה קצוות גי' ל"ו כידוע. ור"ל לזה שמשיג אל הוא הכח ומורה על הפנימיות של הבוב"ה הכולל כל הו"ק תחלק הארץ היא מלכותא קדישא בתחלה. כי במספר שמות שהם סופרין ומאירין השמות שלהם בשורש הוי"ה כי ידוע ששם האדם הוא שורשו בהוי"ה עליונה. במספר לשון ספיר והארה והבן היטב

יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה. ידוע אוז"ל אין עדה פחותה מעשרה ועוד אחז"ל בי עשרה שכינתא שריא. ואין הכוונה דוקא בעשרה אלא כי גם כל א' מישראל בהתקדשו ובהטהרו נק' עדה בית מועד להתועד בקרבו קדושתו ית'. ואמר בי עשרה היא היו"ד רמז לחכמה עילאה אז בו שכינתא שריא. והגם כי בני עלי' המה מועטים מ"מ לזה צריך האדם להתגבר עצמו לאמר כי אני הוא הראוי לזה כמאה"כ ויגבה לבו בדרכי ה'. אבל לא להתגאות ח"ו בפני כל כ"א בלבו כאשר יאמר הכ' ויגבה לבו לבו דייקא בלב רשאי להתגאות כדי לעבוד את הש"י אבל בפניו יראה שפלותו לעיני כל וגאוה כזו מותר. וזהו ה' מלך גאות לבש. ר"ל כדי לעשות ולגלות כי ה' מלך לזה מותר להיות גאות לבש כנ"ל. או דידוע מספר השמות של גאות בהאריז"ל ועי"ז גאות לבש שעי"ז יהי' לבוש לגאות ה'. אבל ידע נאמנה כי עדיין הוא חסר מהעבודה. וזהו יפקוד ה' אלהי הרוחות שיתן פקידה שהוא אלהי הרוחות והרצונות לכל בשר. בש"ר אותיות שב"ר שמי שלבו נשבר בקרבו גבר כזה הוא איש על העדה. איש שמגין על הגוף שנק' עדה וכנ"ל להטותו לכל אשר יחפוץ והבן

א"י יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו'. כי יש רוח דרומי צפוני מזרחי מערבי ופעמים צריכים לזה ופעמים לזה. ואתה אלהי הרוחות כנ"ל תפקוד לכל בשר. בש"ר אותיות שב"ר כנ"ל שיוכל לשבר את המדות כי יש להוט באהבה זרה וצריך לשבר אותה או להיפך כי לגודל אהבתו אליו ית' יוכל להתבטל ממציאות וצריך לשבר אותה שיבוא למדת המיצוע וכדמצינו בפינחס ויקח רמת בידו היינו מדת האהבה בחי' אברהם. ולכן ויקח רמ"ח גי' אברה"ם בהברא"ם באברה"ם זכות זה לקח בידו. וכן בכל