קהלת משה קפה

הברכות. לכן נתן לו שמחה בקרבו באומרו הברכות. ואמר הנה ברך לקחתי. הנה יגיד על שמחה כנודע. ור"ל הן אמת כי בע"כ אני אומר הברכות. אבל בראותי כי הנה ברך לקחתי שלקחתי על ידי הברכות שמחה ועי"ז וברך ולא אשיבנה לא אוכל להשיב דברי אחור

א"י "הנה "ברך "לקחתי וגו' ר"ת הב"ל ע"ד דאיתא בהאריז"ל בלק"ת כי הי' בו ניצוץ נשמת הבל. ואמר "הנה "ברך "לקחתי ע"י ניצוץ הבל לקחתי ברך לברך את ישראל ולכן וברך ולא אשיבנה והבן מאד. וגם בו תיקון עמלק כי בבלעם עמ"ל מעמל"ק ובבלק ק' מעמלק. ואמר הנה ברך לקחתי לק' מעמלק ובתיקון זה ובירך ולא אשיבנה והבן היטב

יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכותו. יתפרש בהקדם לבאר הכתו' תהום אל תהום קורא לקול צנוריך תהום רומז על הבוב"ה שאין לו התחלה ותכלית איננו מושג בלי גבול וסוף. והעמיד את הצדיקים בעולם שנק' ג"כ תהום שהם בעבודתם ג"כ א"ס ובלי גבול שעולים למעלה מהמלאכים גם בהיותם בעוה"ז וע"ד מאמחז"ל עולמך תראה בחייך. הכוונה עולמך לשון העלם ור"ל עולם הנעלם עולם העליון עוה"ב כי אמחז"ל לכל צדיק יש לו מדור בפ"ע והוא על ידי עבודתו ותיקונו פועל לעצמו המדור העליון גם בהיותו בעוה"ז ובעיני בשר יוכל לראות מדורו וכענין שמצינו ברשב"י דבריר לי' דוכתא אצל אחי' השילוני וכן כל הצדיקים. וזהו שאמרו עולמך. היינו עוה"ב הנעלם אשר עין לא ראתה. תראה בחייך. תראה לתקנו ולעבדו ולעשותו בחייך. ונקט תראה לשון ראי' ג"כ שתתקן אותו כ"כ עד אשר בחייך תראה את עולמך. וזהו תהום הוא הצדיקו של עולם הבוב"ה וכנ"ל. אל תהום. ר"ל אל הצדיק. קורא לשון חיבה. כמו במשה רבינו ע"ה כתיב ויקרא לשון חיבה אבל בבלעם כתיב ויקר. לקול צנוריך. לקול הוא הפנימיות על שהצדיק משיג הפנימיות מן צנורי השפעותיך גם בהיותו בזה העולם. או לקול צנוריך. על שהצדיק אינו נחשב בעיניו לכלום הגם שממשיך ע"י מעשיו השפעות גדולות קדושות וטהורות מ"מ הוא בעיניו כמו צינור שכשנותנים בצינור נמשך להלן והצינור בכחו ובעצמו אינו יכול לפעול כלום וזהו יזל מים מדליו לשון דלות ודלי. ור"ל שיזל מים היינו השפעות על ידי הצדיק מדליו ע"י הבחי' דלות שבו שהוא דל בעיניו ואיננו כ"א כמו דלי הממלאים אותו ליתן למקום אחר. וזרעו היינו וזריעתו הוא במים רבים. ר"ל באהבה גדולה ועזה עד כי מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה ותוכל אהבתו לעמוד נגד המים רבים והבן

א"י יזל מים מדליו וגו'. עדשה"כ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. כי הנה מיכאל ממונה על החסד וגבריאל על הגבורה רפאל על הרפואה כו' ולכ"א שער מיוחד להתמנותו ואין א' נוגע במוכן והתמנות חבירו לא כן הצדיקים כל השערים ברשותם להמשיך בני חיי ומזוני חסד על ישראל גבורה ודינים על שונאי ה' ורפואה להצריכים וכל גנזי מלכא בידיהם נמסרו וכדמצינו במשה בקי"ס שא"ל הים אני גדול ממך כדאיתא במדרש ונצטווה ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך. כי הנה מלכות הקדושה וזה לעומת זה מלכות הרשעה ובמצרים הי' היאור שהי' להם לאלוה. ואמר ומטך אשר הכית בו את היאור הוא המלכות שלהם מלכות הרשעה ולכן נק' מטה לשון הטיה. שבהכאתו הי' מטה ונוטה הכל להיות מפורסם כי מלכותו