קהלת משה קעב

להשיגו באפס מה. וזהו והחכמ"ה להיות בכ"ח מ"ה תוכל למצוא מאין מאי"ן העליון שעשה בעצמו כביכול השתלשלות כדי שיבוא להתגלות כי חפץ חסד הוא לבל ידח ממנו נדח ממנו תלמוד וכן תעשה לדבקה בו וללכת בכל דרכיו לעשות כחפצו וכרצונו. וע"ד שמבאר הה"ק אאמו"ר זצקלה"ה על משנת ויהי מורא שמים עליכם ר"ל המורא של הש"י שנק' שמים שכביכול מתיירא לבל יחטא האדם יראה זו תהי' עליכם לבל תחטאו. וארז"ל אין טפה יורדת מלמעלה אא"כ טיפיים עולות כנגדה היינו העלאת ה' תתאה שנעשה ע"י האדם באהבה ויראה עילאה קדושה וטהרה והמשכה שעושה האדם הוא בחי' ו' מלשון ווי העמודים שעי"ז מתחבר בעולם העליון ונעשה השם שלם ויהי' ה' אחד ושמו אחד. וזהו פיה"כ דלעיל איש כי יפליא וגו'. אי"ש ידוע אותיות "אל "יהו' "שדי ור"ל מי שירצה להיות בבחי' איש כנ"ל. כי יפליא. כשירצה להיות דבוק בפלא עליון בחכמה עילאה הוא היו"ד ומינה מתפשטין כל האותיות. פל"א אותיות אל"ף ור"ל אלף חכמה וצריך להיות יוצא מכל המצרים כמו ביציאת מצרים שיצאו מן כל מ"ט שערי טומאה ונכנסו למ"ט שערי קדושה עד הגיעם לשער הנו"ן. כן איש כי יפליא כנ"ל אזי לנדור צריך לעשות דירה נד"ר אותיות נו"ן ד"ר לדור בשער הנו"ן ובזה יעשה נזיר ר"ל נזר ועטרה וחוזר ומפרש מהו העטרה להזיר לה' שיעשה בזה נזר לה' במה שישלים השם הוי' ב"ה וכנ"ל. וכמ"ש הה"ק הבעש"ט זצלה"ה ימלא ה' כל משאלותיך ר"ל כל משאלותיך יהא שיתמלא השם הוי' ב"ה. מיין ושכר יזיר. עדשה"כ שכורת ולא מיין כי כתיב והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה. כי הנה עין ה' אל יראיו ועיני ה' אל צדיקים ומכח התדבקות העיינין הנראה להצדיק ואתדבקות רוחא ברוחא נשמתא בנשמתא כמעט הצדיק בטל במציאות והוא בעיני העולם כמשוגע כדרך הצדיקים וכאשר עינינו ראו. וזהו והיית משוגע ממראה עיניך ר"ל ממראה עיינין דלעילא כנ"ל וז"א מיין יי"ן גי' סו"ד ר"ל מגודל התדבקות בסוד העליון בזה. ושכר תהי' כשיכור ובאהבתו תשגה תמיד. או מיין ר"ל מיין תקח לך מוסר השכל לעבודתו מתענוג שיש לך מן היין תקח תענוג זה לעבודתו ית'. ובזה יזכה כי יזיר שיעשה לו ית' נזר והבן היטב. ובזה תשכיל לדעת אמרי קודש בנו"א ע"פ כי יפליא יעו"ש. והנה אחז"ל במה דכתיב ישא ה' פניו וגו' והלא כתיב אשר לא ישא פנים. אמר הקב"ה ולא אשא פנים לישראל כו' והם מדקדקים בעצמם עד כזית ועד כביצה. ויובן עפ"י האמור והחכמה מאין וגו' כי זית הוא השמן וידוע מאחז"ל מקום שהשמן מצוי חכמה מצוי' והוא היו"ד והוא בחי' דכר ואעפ"כ אינו יכול להוליד מבלי מקבל והוא בחי' ה'. ועד כביצה רמז על ה' תתאה כי ביצה לשון בעיא ובקשה ותחנונים שהיא מתחננת לפדותינו שיהי' לה העלאה ונדבק בו וכנ"ל באריכות. ואז יהי' לה העלאה ונהי' בחי' חי כי מי שאין לו בנים אינו נק' חי אבל כשנתחבר בו ויהי' הולדה נק' חי וכמש"ה ואתם הדבקים וגו' חיים כלכם היום ולזה אד"ם גי' מ"ה בו ה' ר"ל שצריך להטות ה' תתאה ולחבר עולם התחתון בעליון. וזה הוא הפנים האמתיים. וזהו ישא ה' פניו היינו הפנים להתחבר פנים בפנים ואז וישם לך שלום ויהי' שלימות בכל לא יחסר כל מה הן כל מיני השפעות והן גאולת ישראל: