קהלת משה קנו

כי חצר אינו דירת קבע. אשר אין להם חומה סביב. שאינם חזקים בעבודתו ית' כחומה וגם חומה הוא לשון חמימות רמז להתלהבות בעבודתו ית"ש. ר"ל שאינם כ"כ בגודל התלהבות ודביקות הבוב"ה וכנ"ל, על שדה הארץ יחשב. אינם חשובים כ"כ כשדה הפרוצה מאין חומה וגדר סביבה. גאולה תהי' לו וביובל יצא. נקדים לפרש הכ' בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו דידוע דיש יובל העליון ויש ג"כ יובל למטה. לז"א בשנת היובל הזאת בשנת הוא מלשון משנה שהוא לשון כפול ר"ל כשתכפלו היובל הזאת היינו שתמשכו היובל העליון למטה אז תשובו איש אל אחוזתו דהיינו לשורש נשמתו. וזהו ג"כ פי' וביובל יצא דהיינו ע"ד ישוב לאחוזתו כנ"ל אבל וערי הלוים ר"ל ההתעוררת של הלוים דהיינו הצדיקים הגמורים הדבוקים בו ית' תמיד. בתי ערי אחוזתם שלהם יש בתים גמורים דהיינו דירת קבע אצל הבוב"ה גאולת עולם תהי' ללוים. עילם הוא לשון התעלמות והיינו להם יבוא הגאולה מפלא העליון שהוא מופלא ומכוסה מכל ברי' אמן והבן

ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על עדה הארץ יחשב גאולה תהי' לו וביובל יצא. יתפרש ע"ד שאמר מחותני הה"ק מו"ה דובער זצלה"ה מ"מ דק"ק ראוונע חצוצרות הוא חצי צורות ע"ש לפנינו וגם אנן נימא בי' מילתא עפ"י דרכו כי הבתים אשר בונים אלו אשר הם בבחי' החצרים בחצי צורה שהם אינם בעצמם כ"א כמו חצי צורה ועם הבוב"ה ובעזרתו הם צורה שלימה. אשר אין להם חומה סביב שתמיד הם בעיניהם שאין להם חומה שלא בנו עדיין כלום. על שדה הארץ יחשב הם נחשבין כמו השדה שבכחה אין כלום כ"א בתת הזורע בה זרע וירד הגשם והצמיחה והולידה ונתנו זרע לזורע ולחם לאוכל כן הם בעיניהם אז יחשבו גם הם כשדה חקל תפוחין קדישין גאולה תהי' לו מכל השעבודים וביובל יצא חירות כיובלא עלאה והבן

וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאולת עולם תהי' ללוים. לוים רמז להצדיקים הנלוים ומחוברים בו ית' ובכל עת מבקשים ודורשים הדביקות באחדותו ית' ולזה מעוררים תמיד עצמם. וזה וערי הלוים התעוררת הלוים הצדיקים כנ"ל. בתי ערי אחזתם עיקר הבית שלהם היא בהתעוררת מן אחזתם מהשכינתא קדישא עי"ז נפעל גאולת עולם תהי' ללוים שבא גאולה וחירות לכל העולם על ידי מעשה הצדיקים והבן. ואמר וערי הלוים והי' די אם אמר ערי לוים מהו הלוים. אמנם "הלוים" ס"ת ר"ת מ"ה שזה עיקר עבודת האדם להיות בבחי' ודיוקן אדם העליון ובזה נשמר האדם מכל פגע. וכמו שמצינו בקין וישם ה' לקין אות היינו הדמות דיוקן אדם ע"י התעוררות הזה שצריך אדם להתעורר מעצמו וכמש"ה עורה כבודי וגו' אעירה שחר שאני אעורר השחר והחיפוש עבודתו ית' ולא יהי' השחר מעורר אותי עי"ז גאולת עולם תהי' ללוים להגאל מכל צער כ"א כ"ט לנו תמיד אמן

את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך. נ"ל ע"ד הפשוט כספך היינו הכוסף והתאוה שלך אליו יתברך לא תתן לו בנשך ר"ל להנאתך שתקבל ממנו רווחים עבור זה. ובמרבית לא תתן אכלך אוכל מורה על יחוד כנודע, ובמרבית לשון גדלות שבאכלך כשתעשה יחודים לא יבוא לך מזה מרבית וגדלות כ"א הכל עשה לכבודו ית' שלא ע"מ לקבל פרס וסוף הכבוד לבוא: