קהלת משה קנ

תזכה ומקדשי תיראו תיראו לשון ראי' תזכה לראות בבנין ביהמ"ק שיבנה אז במהרה בימינו ואז ונגלה לעין כל כי אני ה' אין עוד מלבדו אמן

א"י את שבתותי תשמורו וגו'. דידוע חול מכין לשבת שצריך כל ימי החול לעשות הכנה על השבת הבאה שיזכה לקבל קדושת השבת וכמאה"כ ששת ימים תעשה מעשיך ויום השביעי שבת. שכאשר תכין מעשיך בקדושה וטהרה כל הששת ימים תזכה כי ויום השביעי תטעום כי שבת לה' וכמו שאנו אומרים בכל יום היום יום ראשון בשבת שני בשבת וכן תמיד לטעם הנ"ל. וכדאיתא בס"ק. ואז זוכה לקבל על ידי שבתות דחול קדושת אור שבת העליון וז"א את שבתותי תשמורו שתשמרו ותמתינו שני השבתון שבת דחול ושבת שבתון כנ"ל ועי"ז ומקדשי תיראו תוכלו לראות מקדושת שבת העליון ותדעו ותתבוננו כי אני ה' השופע עליכם אור קדושה עליונה והבן

פרשת אמור

ואיש כי יאכל קודש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקודש. דהנה ידוע עיקר העבדות צריך שלא יהי' ע"מ לקבל פרס אלא בגין דאיהו רב ושליט. ואם יתן לו הש"י איזה שכר בעוה"ז יתן אבל עיקר עבודתו למען שמו באהבה שיאיר ויזכך עצמו מופנה מכל צד אליו ית' וכמו שאחז"ל אלו דברים שאדם עושה ואוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב. הכוונה ע"ד האמור שאם יתן לו פירות בעוה"ז יאכל אבל והקרן היינו קירון עור הפנים לפנות אליו ית' ויהי' אור זרוע זרוח כבודו נצח לאשר עבדו בעוה"ב ואין להאריך. וזהו ואיש כי יאכל קודש בשגגה שיהי' שוגג בזה ויאכל את הקדש ועבודתו הי' לתקות קבלת פרס. אזי בשובו ויסף חמשיתו עליו חמשיתו לשון חמושים תעברו שפי' מזוינים ור"ל יזדיין בעצמו להיות זריז ומהיר בעבודתו ית'. ונתן לכהן לאל עליון את הקדש יחזיר הכל אליו יתברך והבן

א"י ואיש כי יאכל קודש וגו'. ידוע כי איש מורה על מדריגה עליונה כדאי' בזוה"ק וז"א ואיש כי יאכל קודש. שיעשה יחוד בקדש העליון בשגגה ר"ל כמו בשוגג בלי חשקות כ"א במקרה ובהזדמן ובאמת בריאת האדם הי' שכל חלקו ומגמתו לייחד קוב"ה וצריך להתלהב תמיד לזה וא"כ יתמה הכ' בתמי' קיימת היתכן כזאת שיאכל קודש בשגגה כנ"ל ונתן עצה לזה ויסף חמשיתו טרם נבאר נקדים לבאר למה זה אדם נקרא בשם אד"ם והוא גי' מ"ה ויובן כשנבאר מאמר חז"ל שלקח השי"ת עפר מד' רוחות העולם וברא את האדם למה דוקא מכל ד' קצוות העולם והלא הי' די ממקום א' ודרז"ל ידוע והנראה עוד לפי דרכנו כי הנה האדם צריך לפעול מעשהו בקדושה וטהרה גם באכילה ושתיה יכוון להעלות כל הני"ק לשורשם. והנה באם לא הי' נוצר מכל ד' רוחות העולם לא הי' בכחו להעלות מכל חלקי העולם כי לא מחלקו הוא ואין לו שייכות בגוי' לכן לקח מכל ד' רוחות שבכל מקום בואו יהי' קולט משם כל הני"ק ויוכל להעלות לה' עילאה ולכן ד' רוחות העולם הם ד' יודי"ן גי' מ' וכשמצטרף האדם הוא חמשה כדי להעלות הכל לה' עילאה וזהו אר"ה גי' מ"ה והבן וזהו ויסף חמשיתו עליו שיוסיף עוז ותעצומות להעלות תמיד אל החמישית אל ה' עילאה ואז ונתן לכהן עליון את הקדש והבן: