קהלת משה קלא

בקדושה וטהרה עלינו שנזכה לעבוד תמיד בבחי' שעבדו האבות והבן

לחג הפסח

בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו. נראה לבאר כי הנה הגוף נק' בית לנשמה וצריך לזכך הגוף עד שיהא קדוש וטהור כנשמה שיוכל האחדות לשרות בו כי היכל ה' המה כאשר באמת הצדיקים גופם קדוש וטהור. ולואי שיהא נשמת פשוטי העם כ"כ קדוש וטהור כמו גוף הצדיקים. וכמש"ה ואתם תלוקטו לאחד אחד בנ"י שצריך ללקט עצמו לאחד אחד שיהי' ראוי שישרה בו האחד הפשוט האמיתי אחד שהוא אחד יחיד ומיוחד וז"א בבית אחד יאכל. בבית היינו הגוף אחד יאכל יזדווג גם שמה האחד הפשוט. והנה במה יאות לבוא לזה צריך לשבר כל גופו לבל ימשוך אחר תענוגי עוה"ז וכמש"ה שברו על ה' אלהיו. ואי' בזה"ק א"ת שברו בשין אלא שברו בשין אינון דמתברין גרמייהו תבירו כו' על ה' אלהיו יעו"ש. ואמר לא תוציא וגו' מן הבשר. הבש"ר אותיות השב"ר מאינון דמתברין גרמייהו לא תוציא חוצה לדבר עליהם סרה שראויים הם לסיגופים כאלה פן עברו על אחת ממצות ה' לא תאמר כן. גם ועצם לא תשברו בו לאידך גיסא שגם הצדיקים שאתה רואה אותם ודומה בעיניך שהם חלק כעצם שאינם משברים גופם גם כן לא תשברו בו לעשות בו שום שבירה להרהר עליו חלילה. או ועצם לא תשברו בו שבעשותך כנ"ל בבית אחד כו' וכאמור אז ועצם הוא העצמיות היינו צרכי העצמיות בני חיי ומזוני לא תשברו בו כי לא יחסר לך כלום אדרבה יושפע עליכם כל טוב אמן

בפסוק שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. יש לפרשו בשני דרכים. הדרך הא' שש כמו ששה בשין ימנית ומרמז לוא"ו המדות חג"ת נה"י חוץ מדת המלכות. דהנה כל עניני הסדר של פסח מרמזין על המדות הקדושים. דהיינו הג' מצות עם הד' כוסות המה בכללם ז' רמז לז' מדות הקדושים. וגם בתיבת מצה עם ההגדה נרמז היחוד הוי' ית' כי אותיות מ"צ ממצה בא"ת ב"ש הם י"ה וההגדה לשון המשכה. והוא רמז לאות וא"ו מהוי' ית' כי הוא"ו הוא המשכה כנודע והה"א מתיבת מצה הוא הה' אחרונה משם הוי' ב"ה. וגם ביין הד' כוסות נרמז המתקת הדינים ושם אלהים כדאיתא בכוונת האריז"ל דתיבת כו"ס גימ' אלהי"ם. והאותיות שלפני אלהי"ם הם אכדט"ם ועם הכולל גימ' ע"ה ותיבת יי"ן גי' ע' ובנוטל הכוס ביד ימין בה' אצבעותיו גם כן גי' ע"ה. ובזה נמתקים הדינים משם אלהים. והשי"ת יתן שנזכה לעשות בפועל ובמעשה הסדר של פסח הכל על נכון ולכוון בכל הכוונות כמו שאנו מבקשים מהבוב"ה. כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו וזהו העיקר בתיקון במדות הקדושים לתקן ולקדש מלוא קומתו לעשות כל עניניו בהתקשרות ובדביקות אליו ובעשותו כל עניני הסדר אעפ"י שהכל הוא עניני גשמיות מעניני אכילה ושתיה. אעפי"כ החכם עיניו בראשו ומשים כל מגמתו לתקן במרום ולהוציא כל הני"ק מהמצה והמרור והד' כוסות ועפ"ז הוטבעו גם כן עניני הספירה הכל מרמז על תיקון המדות הקדושים כידוע בספרי החכמה. ואז כשיעשה הכל על נכון כנ"ל. יהי' גודל השמחה במרום באמירתו סדר הגדה. וזהו מאמה"כ שש אנכי על אמרתך תיבת שש מתפרש על שני פנים היינו מלשון ששה לרמז