קהלת משה קכ

עולמים. ואית תרי ההי"ן ה' עלאה וה' תתאה כי א"א להתדבק מיד ביו"ד הוא החכמה עלאה. ולכן הצדיק שנק' טוב גם כל המייחד שמיא וארעא. כדכתיב כי כל בשמים וארץ ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא וכן הצדיק מייחד הכל ה' תתאה בה' עלאה ואז נעשה י' ובמילואו גי' כ' אות כתר שמכתיר בכל עת את הבוב"ה ועי"ז ממשיך כ"ט לעוה"ז. ולכן הצירוף מחודש הזה חדש ניסן הוא יוצא מפסוק "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ. שמוסיף הצדיק שמחה גדולה בשמים ממעל ע"י גילת הארץ שמתקן ומעלה את הארץ עלמא תתאה. וזהו בעשר לחדש הזה בעשר כנ"ל ע"י הצדיק שמוכן לחודש הזה לגלות ההתחדשות של זה אלי שהוא הטוב והמטיב ומטובו דגניז בגוי' מגלה הצדיק בעולם. וכל זאת פועל ע"י כי ויקחו להם איש שה שלוקחין לעצמם בחי' איש להיות איש מלחמה על היצר שנק' שה כי ש"ה גי' היצ"ר. ובמה פועלין להתגבר עליו לכ"א לבית אבות על כי אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם לעבוד במדות הגדולה והגבורה והתפארת כו' כמו כמו שעבדו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב. ובזה גורמים שה לבית שגם היצר יובא לבית אל פנימיות ויעלוהו גם עלה וברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו וכמשל הבן מלך והזונה דאי' בזוה"ק והוא גם הוא יהי' אתו עמו כבן בית נמשך אחר עצתו וכמו שמצינו באמת באברהם אבינו ע"ה כי אחר שנתנסה בנסיון העשירי שוב לא נתנסה ככה גם האויב יתהפך לאוהב וה' יזכנו להיות מהעובדים אותו יתברך באמת אמן והבן מאד

א"י דברו אל כל עדת וגו' בעשר לחדש הזה. בעשר רומז על יו"ד והוא גי' כ' אות כת"ר כי האדם צריך לעבוד עבודתו השלימה עד שיגיע לבחי' כתר. וזהו חובת האדם שיזכה להכתיר הש"י בעבודתו. הגם שא"א להשיג מדת הכתר כנודע עכ"ז הוא צריך לעבוד עבודתו כנ"ל וזה שרימז בספר יצירה עשר ולא אחד עשר עשר רומז על יו"ד ור"ל מדת הכתר כנ"ל. ולא אחד עשר היינו שא"א להשיג המדה הנ"ל וכנ"ל וזהו בעשר כשתעבדו ע"ד הנ"ל בזה יהי לחדש הזה ר"ל תזכו להתחדשות ז"ה אלי והבן

חסלת ספר שמות

ספר ויקרא

ויקרא אל משה וגו'. נכתב באלף זעירא. נ"ל לפרש בהקדם לפרש הכ' והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. ור"ל כי משה רבינו ע"ה הי' ממשיך את הבוב'"ה לזה העולם לשרות בקרב ישראל. והי' רואה עין בעין שכינת עוזו ית' ועי"ז הי' לו גודל הענוה ופחד ואימה משכינת כבודו ית' וכמו ששמעתי מה"ק אאמו"ר זצללה"ה. פעם אחת הי' ביחד עם הרה"ק מו"ה זושא מהאניפאלי