קהלת משה קז

השכינה ומקטין עצמו בבחי' י' נקודה קטנה בזה מביא נח"ר לפניו ית' ומתמלא דלות השכינתא ביחוד ו' הוא ו"ה לשון שמחה שמביא שמחה למעלה. וזה עיקר יצירת העולם. ולכן ונצבת על הצור שתעשה יציבה וקיום אל הצור שתהי' נשלם בך כוונת היוצר והנה הצור אותיות צ"ו ה"ר. צ"ו גימ' א"ל אדנ"י ומבטל כל הצו דטעוון נוכראין ולהראות כי הוא ית' אל אדון על כל המעשים והוא כמו אדנים למשכן אלהותו ית' ואז זוכה לבחי' הר היינו ההוי"ה שנקרא מקום נקרא הר מפני שמתכפל ומתגבה והבן היטב:

וירא אהרן וכל ב"י את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו. בטרם נבוא אל הביאור נקדים לפרש הכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כי הנה בזמן שבהמ"ק קיים הכה"ג נכנס למקדש ומקריב קרבן לכפר בעדנו ובגלותינו ואהי' להם למקדש מעט אלו בכ"נ ובמד"ר וכמו שהכה"ג כשנכנס למקדש הי' מייחד עולמות העליונים כן בכניסת האדם לבהכ"נ או לבהמ"ד יבין בדעתו ושכלו כי הוא נכנס לבהכ"נ ובהמ"ד של מעלה המכוון כנגד הבהכ"נ והבהמ"ד של מטה ואין דבר חוצץ בינו לבין שלמעלה. וזהו כוונת חכז"ל שיכנס לבהמ"ד שיעור שני פתחים שנאמר לשקוד על דלתותי שבפותחו פתח הבהכ"נ ובהמ"ד שלמטה נפתחין פתחי שלמעלה ומה מאוד צריך להיות ירא וחרד מי אנכי לבוא להיכל המלך כי כל אשר מום ו לא ירצה וצריך לבדוק עצמו ולהזהר שמור העיינין והאודנין ידין ורגלין כולם לשם המלך ה' צבאות כי כל שלמטה מכוון נגד שלמעלה. וזהו ועשו לי מקדש שיעשו לי מקדש שיעשו לי הכנה כ"א כפי אבנתא דלבא ובשיעורין דילי'. ושכנתי בתוכם בתוכו לא נא' אלא בתוכם בתוך כ"א כפי הכנתו אשר הכין עצמו להיות מעון ומשכן להשראתו ית' מלמטה כן יושפע עליו רוח ממרום מלעילא. וזהו אך את שבתותי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם ופירש"י ז"ל אך מיעוט למעט שבת ממלאכת המשכן. והנה כל המפרשים שתו לב מה מיעוט הוא לגבי שבת אדרבה ריבוי הוא לגבי שבת יעו"ש. ולפ"ד יע"נ עפ"י מאמרינו למעלה כי כל אשר למטה הוא דוגמא דלעילא והנה יש שבת כפשוטו ויש שבתון דחול אשר צריך מכל ששת ימי המעשה לטרוח ולהכין קדושת השבת מימות החול כאשר יסדו לומר היום יום ראשון בשבת שני שלישי בשבת דהיינו להמשיך על עצמו קדושת שבת גם בימות החול כאשר מצינו באמת דקראו לרשב"י שבת. וצריך לקדש ולטהר עצמו להיות מנוקה מכל מום בגופו ונפשו ברוחו ונשמתו להיות קומה שלימה בדמות דיוקן אדם ויאיר עליו הוי"ה. והנה אדם במ"ק גי' ט' וכן שב"ת במ"ק גימ' ט' וכן שבת גימ' כ"ז הויות ויש שבת דלתתא ולנגדו שבת העליון. וזה שכתוב אך את שבתותי תשמורו שבתותי רומז על ב' שבתות שבת דלתתא ושבת דלעילא. תשמורו מלשון ואביו שמר וגו' ור"ל שתשמרו ותמתינו כל ימות החול על קדושת השבת וכן בשבת על קדושת שבת דלעילא, וכפירש"י ז"ל כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן שצריך למעט עצמו ולהמעיט הנאותיו ותענוגיו הגשמיים ולשמור כל פרטי אבריו להיות קומה שלימה בדיוקן אדם וצלם אלהים ובאמת בשביל זה יתרבה קדושת השבת שלא יתמעט השבת ח"ו ממלאכת המשכן על ידי מלאכות הגוף שצריך להיות משכן ומעון לקדושתו ית'. וזה כוונת חז"ל אלמלא