קדושת יום טוב (ליפמן) י

סבבוהו, עד כי לא עזבוהו כחותיו להעלות על הספל גם המעט אשר ידע ממפעלות מר אביו הגאון זצוק"ל. על כן הדבר הזה ממני והלאה. כי נעלם ממני. לא אוכל עשוהו:

ואם בוא אבוא להראות לכל קורא ולהפליא את חין ערך הספר ומעשהו בקדש. את הדר גאון המחבר ואת יקרת פעולתו. ואת ידו החזקה בכל מקצועות שבתורה. מלבד כי בלעדי דברי. כל עין יראה את דרכו דרך הקדש. וכל אוהב האמת לאמיתו יחזה כי בו נמצא כל מבוקשי איש. המפולפל ימצא בו פלפולים עמוקים וחריפים לאמיתה של תורה. והרוצה בפשוטה של הלכה ימצא בו עומק הפשט וברורו המחוורים כשמלה. והחפץ לירד לעומקא דדינא ימצא בו הלכה ברורה ודין אמת לאמיתו, גם זאת ראיתי כי כל אשר ארבה לספר את פרשת גדולת מר אבא אריכא זקני הגאון הנורא זצוק"ל לא לכבוד יחשב לו. כי היה מרגניתא דלית לה טימא. כל דאת משבח לה את מגני לה. כי האיש אשר לפניו שחו ראש ויכרעו ברך כל גדולי דורו דור דעה ולשמו ולזכרו תאות נפשם. ומי לנו גדול בדור ההוא מהגאון רשכבה"ג רבינו חיים מוואלאזין זצוק"ל אשר שמש צדקתו ותורתו זרחה בכל העולם, והוא ידע לשקול בפלס גדולת איש ואיש. בכ"ז תמיד תהלת מר זקני הגאון זצוק"ל בפיו. ולא זז מחבב את דבר קדשו ועל כל דיבור ודיבור היוצא מפי קדושת פה זקני הגאון זצוק"ל בנה הגאון ר"ח זצוק"ל בנינים נפלאים כעל דברי אחד המיוחד מהראשונים זצ"ל, וכבוד ועוז יתן לו עד כי יקראהו אלופי ומיודעי. והרבה מדברי קדשו של מר זקני הגאון זצוק"ל הביא אל הקדש פנימה. לפני ולפנים. לפני גאון הגאונים רבן של ישראל רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא. ואת אשר יצא מפה הגאון זצוק"ל הודיע תמיד לכבוד מר זקני הגאון זצוק"ל ונשא ונתן עמו עד אשר יצאו הענינים נקוים כשמלה. לאיש כזה לו דומיה תהלה. ע"כ ירא אנכי לגשת אל האש הגדולה פן אשרף. ולגחלתו פן אכוה. ואקוה כי אקבל שכר על הפרישה יותר מעל הדרישה:

אמנם זאת אודיע לכל באי שער הספר כי בראותו את תפארת הספר ויקרו לא ידמה בנפשו כי את כל יקרת המחבר וגדולתו תחזינה עיניו. רק אפס קצהו תראה וכולו לא תראה. כי מאשר לא מצא ידי די השג משא הוצאת הדפוס מכל כתבי הקדש הנמצאים מקדושת מר זקני הגאון זצוק"ל לא הדפסתי כעת כי אם מעט מזער הלא המה התשובות הנמצאות. וצרפתי לזה כמה סוגיות עמוקות ממסכת מנחות. ואף גם כי כל המכתבי קדש הנמצאים עתה בידינו המה רק חלק קטן מכל המון חידושיו אשר חיבר. כי כפי אשר קבלתי משפה לנאמנים חיבר מר זקני הגאון זצוק"ל חיבור גדול ונורא כתבנית הנוכחי הזה גם על כל הש"ס כולו וגם עוד הרבה שאלות ותשובות אשר נשא ונתן עם גדולי דורו וביחוד עם הגאון מאור הגולה מו"ה חיים זצוק"ל מוואלאזין וכמה פעמים רמז עליהם הגאון ר"ח הנ"ל בתשובתו וכולם נאבדו מאתנו. חבל על דאבדין:

הדור אתם ראו. התפלאו ותמהו. הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו. אף כי לא הגיע לימי בינה. אין חכם ונבון כמוהו. כי גם במעט ימיו אשר חי על פני האדמה היו ט"ל אורות טליו והרביץ תורה בישראל. והעמיד תלמידים הרבה גאוני הדור. והמפורסמים שבהם היה הגאון ר' ארי' ליב מבריסק זצ"ל. והגאון ר' דוד מנאוואהרדאק זצ"ל הרב הג' ר' ישראל ז"ל היילפערין מד"א דק"ק מינסק והרב הגאון ר' אהרן אבד"ק קלעצק והרב הגאון ר' יעקב הלוי אב"ד דק"ק קאפוליא. ועוד הרבה גדולים. כולם שתו מימיו היוצאים מן הקדש. וכל גאוני דורו הגדולים ממנו בשנים. לא בושו להגדילו עליהם בחכמתו. ושבחו והודו לשמו:

ואל תתמהו על החפץ. על אשר עד כה היו שפונים וטמונים לא שזפתם עין הדפוס עד מלאת שבעים שנה ויותר מעת אשר עלה כבוד מר זקני הגאון זצוק"ל בסערה השמים. ביום (אשר לא יום הוא) כ"ה תשרי תקנ"ה בעיר מושבו קאפוליא. כי באמת סבות רבות וגדולות סביב שתו עליהם. ואחר עד עתה. כי אחר' אשר מר זקני הגאון זצוק"ל נקטף בעודו באבו במבחר ימי עלומיו. לא עת האסף. ולא גמר את אשר החל. וכמה ענינים ישנם אשר עדן לא נגמרו בשלימותם מפני זה לא הדפיס אותם בחייו. כי בדעתו היה בודאי לגמור אותם בשלימות ואז ראה כל הארץ את יפיו והדרו. ואחרי מותו השאיר אחריו ברכה שני בניו הרבנים הגדולים הצדיקים. אשר הגדול שבהם היה מר אבא הרב הצדיק חסיד ועניו מו"ה בצלאל זצ"ל אשר מרוב צדקתו לא רצה לקבל עליו את עול הרבנות ובפרט כי כל ימיו אשר היה חי היה איש מכאובים וידוע חולי ומפני זה גם זה לא היה בידו להביאם לבית הדפוס. ומה גם כי לדבר הזה נדרש כסף הרבה. וטלטולא דגברא אשר לא היה בכחו ואונו לעשות גם שניהם. נוסף לזה כי גם הוא בעוה"ר לא האריך ימים הרבה ונסתלק מאתנו כבן נ"ב ומת מיתת שמואל הרמתי בעת חרון אף ה' בחלי הזעם ביום ז' כסליו תקב"ץ בעיר שקלאוו ושם מנ"כ. ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו. כבוד מר דודי הרב המאוה"ג לממשלת ים התלמוד והפוסקים הצדיק ועניו מו"ה אברהם זצוק"ל אשר גם הוא לא רצה לקבל עליו את עול הרבנות ורק יראת ה' היא אוצרו ובתורת ה' חפצו וישם לילות כימים. וגם בידו לא היה הדבר להוציא לאור את תורת מר אביו הגאון זצוק"ל. כי גם הוא נקטף בלא עת במבחר שנותיו כבן כ"ז שנים בדרך נסיעתו בעיר קטנה טימקאוויץ. ואחרי מותו הניח אחריו שני ילדיו. אשר הגדול מהם היה האברך הרב הצדיק מו"ה בצלאל זצ"ל בקאפוליא אשר גם הוא עסק כל ימיו בתורה ומצות אבל אהה כי גם הוא נאסף בלא עת. וכל שנותיו לא היו כ"א לערך עשרים שנה. והקטן הוא ש"ב המופלג ומפורסם מו"ב וכו' מ' חיים נ"י אשר היה בעת ההיא ילד קטן. ומפני זה נתגלגלו הכתבים מיד ליד עד כי באו ליד אפוטרופסי. ויהי כי הגיעה השמועה לאזני הגאון האמיתי וכו' מו"ה יוסף זצוק"ל אבד"ק סלוצק. אשר נמצא כתבי יד זקני הגאון בעיר קאפוליא ביד אפוטרופסי אשר זה כמה כלתה נפשו לראותם דרוש דרש אותם מאת אפוטרופסי ושם עליהם עינו עין הבדולח. ולא שבע עינו מראותם עד כי למד בהם כמה שנים בשקידה נפלאה. והיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותם. ותמיד היה מחבב אותם בחבה יתרה. ולא זז מחבבם. עד כי כאשר מימיו לא ראה פניו פני הקדש. (כי לא היה בימיו) אהב את זרעו אחריו. וכמה פעמים הראה לי את אות אהבתו לטובה. והנה זה כשמונה שנים אשר דרש אותם ממני בן דודי. המופלג ומפורסם חו"ב מו"ה חיים הנ"ל אשר היה בעת ההיא ש"ץ ושו"ב ביורבארג. וחפצו היה להוציאם לאורה. אך הזמן הבוגד לא נתנו להוציא מחשבתו הטובה לפעלה. עד כי בעזר ה' אני הצעיר במשפחתי ובבית אבי. עלי עלה הגורל. וחבלים נפלו לי בנעימים להוציא לאור את כתבי מר זקני הגאון זצוק"ל. ואף כי המעט מן המעט אני מדפיס עתה. והמה לערך חלק עשירי מכל המון הכתבים הנמצאים עתה מכ"י מר זקני הגאון זצוק"ל. אבל גם זה ברב אונים ויגיעה רבה. הנני מוציאם לאורה. כי מפני טרדות רבות אשר סביב שתו עלי לא יתנוני הצג כף רגלי מקיר העיר וחוצה. ומה גם לבקש חתימות וכסף קדימה מאת נדיבי עמנו. ומוכרת אנכי עתה לשאת לבדי את כל משא העתקה והוצאות הדפוס. ואבטח בה' כי זכות זקני הגאון יעמוד לי להוציא לאור את כל כתבי יד זקני הגאון זצוק"ל בקרב. ויזכה אותי בבנים ת"ת ויראי ה' ויקוים בי תפארת בנים אבותם ועטרת זקנים בני בנים. והנה קראתי שם הספר קדושת יום טוב על שם הפועל ר' יום טוב זצ"ל. והפעולה סדר קדשים. ע"כ שמו נאה לו. והוא נאה לשמו:

דברי נכדו אליעזר ליפמן בהרב המפורסם מו"ה בצלאל זצ"ל. בן לאותו צדיק הגאון המחבר מו"ה יום טוב ליפמאן זצוק"ל אגד"ק קאפוליא בן הגאון הגדול מו"ה אברהם אשר ז"ל אבד"ק אליק במדינת וואלץ. בן הגאון הגדול מו"ה ישראל איסר ז"ל אבד"ק פינסק והגליל והיו לו עשרה בנים ששה חתנים. וכולם היו גאוני ארץ. בן הגאון אב"ד הישראלי מו"ה אברהם מארי ז"ל חתן הגאון מו"ה איסרל ז"ל בן הגאון ר' משה ז"ל מהדורא בתרא חתן המהרש"א ז"ל והגאון ר' איסרל היה חתן המפורסם ר' אברהם בהמפורסם ר' ליטטאן חתן מהר"ם מלובלין ז"ל ונכד הגאונים הרמ"א ז"ל ובעל תרומת הדשן ומהר"ם פאדווה, ומהר"י מינץ ז"ל והגאון מהר"ם זצ"ל היה חתן הגאון ר' יצחק מקראקא ונכד המפורסם ר' אשר מקראקא והגאון מ' אברהם מארי הנ"ל היה גיסו של הגאון מו"ה זלמן מירלש זצוק"ל אב"ד דכ"ק אחיו חותנו של הגאון חכם צבי זצוק"ל והגאון מו"ה ישראל איסר אבד"ק פינסק היה ג"כ נין ונכד לרבינו בעל תוספת יום טוב זצוק"ל וזקנתי אשת הגאון המחבר זצוק"ל הרבנית הצנועה והחסודה מ' שרה היתה בת הגאון מו"ה בצלאל זצוק"ל אבד"ק סלוצק חתן הגאון מוהר"ר שמואל זצוק"ל אבד"ק אמדור וגליל עליון בעל המחבר ספר תשובת שמואל נכד לרבינו בעל בית שמואל זצ"ל שהיה חתן הגאון ר' ליב זצוק"ל אבד"ק קראקא שהיה נקרא ר' ליב הגדול. בהגאון החסיד איש מופת מו' זכריה מענדיל שהיה נקרא בימיו זכריה הנביא חתן הגאון ר' אפרים פישל זצ"ל אבד"ק לבוב נכד הגאון מו' ווישל ז"ל הנזכר בסמ"ע סי' ס"ע ס"ק חתן רבינו המהרש"ל שהיה מגזע רש"י ז"ל דור עשירי להתנא ר"י הסנדלר דור ד' לר"ג הזקן נכד הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה:

ולטובה יזכר שם אמי הצדקנית והחכמנית מרת וזוואליש תנצב"ה בת הרב ר' אברהם יצחק הלוי זצ"ל מק"ק קארלין בן הרב הג' המאוה"ג הדרשן והמקובל כו' מו"ה אליעזר הלוי זצוק"ל רב בקלויז דק"ק פינסק בעהמ"ח ס' שיח השדה וס' ריח השדה נין ונכד לרבינו המהרש"א זצ"ל. כי היא נשארה אחרי פטירת מר אבא זצ"ל עודנה צעירה לימים. כבת שלשים שנה. עם שלש בנות ושני בנים קטנים אשר הגדול בשנים הייתי אני אז לערך ארבעה שנים. והצעיר היה אחי המנוח האברך המופלג מו"ה גרשון איסר זצ"ל (אשר שחל"ח בן שלשים שנה ביום ב' כ"ד שבט תרכ"א פה מינסק) ולא נתרצית להנשא לשום אדם והגדילה בניה לתורה בעמלת ויגיע כפיה. זכרה לה אלוה לטובה. וגם היא נפטרה כנוער ימיה כבת ארבעים ושש בחמישי לחודש תמוז שנת תר"ו לפ"ק. יהי זכרה ברוך נכתב ביד נכדו אליעזר ליפמאן לפ"ק. ב' לחדש אב לרחם. לפ"ק פה מינסק יע"א: