כתוב שם סוכה ה.

וכי חמתו מרובה מצלתו וכו' פירוש שמשעה שמוסיף כל שהוא סכך כשר על סוכי האילן נצטרפו זה לזה כו': א"א וכי נאמר בכאן ראשון ראשון בטל וכשחבטן עד שנשרו עליו אימא דגלי דעתיה דלא ניחא ליה בצלו וכי בגלויי דעתא תליא מלתא והמקרה סוכתו בשפודין ויש ריוח ביניהם כמותם ונתן פסלין ביניהן שהיא כשרה נאמר כיון שנתן הפסל הראשון בטל במיעוטו וכן כל פסל ופסל שיבא אחריו. ועוד כי כשהיה הריוח ביניהם כמו הם בנכנס ויוצא היתה הסוכה חמתה מרובה מצלתה וכשנתן פסל א' או שנים באוירים כבר נעשית הסוכה צלתה מרובה מחמתה עם סכך פסול ולא יוכל עוד להכשירה בפסלין. אבל זה כלל גדול כי מעולם לא הצליח בחדושיו. ואנו כבר פירשנו כל זה למעלה בדף הב' של עלה ראשון כהוגן וכשורה. ומה שאמר בסוף שאם סכך כהלכתו ואח"כ הדלה עליה גפן או תחת הסכך אם האילן חמתו מרובה מצלתו אע"פ שלא חבט עליו כשר דלא אתי סכך פסול ומבטל סכך כשר שקדם. וכבר בטלנו דבריו ממה שכתבנו למעלה בדף ראשון במלתיה דר' ירמיה תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה מהו דתימא נגזר דילמא מצטרף סכך פסול כו'. כלומר זימנין דהוי עליונה למעלה מכ' וקא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר דמאי דקאי סכך העליונה על התחתון פסיל ליה ונמצא שיש בה שיעור כשר התחתונה סכך פסול דמאי דקאי ולפי הסוגיא הזאת ופי' בטלו דבריו שהרי התחתונה קדמה לעליונה. ועוד מכתונת דמנימין עבדיה דרב אשי דאמר ליה דלייה דלא לימרו כו' ג"כ אפי' לדבריו יש לנו לגזור שלא יאמר קא מסכך במחובר דמאן ידע אם קדם סכך לאילן אם לא קדם וסוף דבר דבריו בטלין וכ"ש דברי האחר שכתב ועוד מדברי עצמו הוא חשב שפי' בדברי ר' ירמיה בתחתונה כשרה ועליונה פסולה אצטריכן לה וכו' ואומר כיון דאין פסלותו אלא מחמת גבהותו ולא מיקרי סכך פסול מכלל דאי הוי פסלותו מחמת עצמו פסלה עליונה לתחתונה אפי' העליונה מרובה מצלתה משום דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ואע"ג דקדמה הכשר תחתונה לפסולה של עליונה

והא דאמר ר' ירמיה פעמים ששתיהן כשרות וכו' לא הזכירה הרי"ף ז"ל ואע"פ שהיא צריכה ואם אין התחתונה וכו': א"א טעה בזה שאין אותם הדברים אמורים אלא לפרש דברי ר"י ולתרץ קושיא דאקשינן לשמואל ואין הלכה כר"י שאע"פ שאמר יכולה לקבל תחתונה פסולה. ואני תמה לדבריו שפסק כרב חסדא ורבה בר רב הונא בסוכה על גבי סוכה שהיא נפסלת בהרחקת ד' טפחים. ומאחר שאינה ראויה לדירה מה לנו בקבלת כרים וכסתות ואפשר שהיה דעתו של זה כך ולפיכך כתב שאע"פ שאין התחתונה יכולה לקבל כשרה. אבל יש לנו דרך אחרת נכונה בדברי הרב ז"ל שלא כדברי זה כי מעולם לא הסכים הרב ז"ל על דעתו של זה לפסוק הלכה כרב חסדא ורבה שאלמלא כן לא היה שותק ולא היה סומך על פסקת נויי סוכה המופלגין וכו' כי הם שני ענינים ושני מחלוקות. ואין דרך הרב בזה. ועוד כי יש פנים הרבה מנויין שהלכה כשמואל בהרחקת עשרה. הא' כי האמוראים אחרים מפרשים טעם עצמן אבל כשבא לדברי שמואל הגמ' פי' את טעמו צא ובדוק אלמא דברי שמואל עיקר והב' כי בני מערבא השתדלו לתרץ הקושיא שהקשינו על שמואל והיינו סוגיין כשמואל. וחוץ מזה ומזה כי כבר קבע הרב ז"ל כשמואל דכל שאינו גבוה י' ואין לו גג לאו אהל הוא ואע"ג דקנופות הוו אבל בפחות מי' התם הא אמרי' משום דקביעי טובא ולשוויי אהלא בלחוד הוא אבל למיפסל סוכה אחריתי פסול גמור הוא בציר מי' לא הוי אהלא. ועל זה ודאי סמך הרב ז"ל שלא הזכיר זה המחלוקת מפני שכבר פסק כשמואל בענין אהל והענין א'. אלו הם הדברים הנכונים והישרים מעתה צריכה התחתונה שתהיה יכולה לקבל ע"י הדחק כרים וכסתות של עליונה כדעת ת"ק וכסוגיא דשמואל וטעם נויי סוכה ממנה ד' ולדעת הרב ז"ל אע"פ שפסק בהם כרב חסדא ורבה טעמייהו דידהו משום דכיון דמפליגי כולי האי לאו נויי סוכה נינהו והוי ליה סכך המקבל טומאה אבל לענין סוכה על גבי סוכה משום שם סוכה דעליונה פסלינן לתחתונה כדאמרי' לעיל בסוכת כתיב וכל היכא דלא חזיא לדידיה ליכא עלה שם סוכה. ולולי שפסק הרב בנויי סוכה כרב חסדא ורבה אני הייתי מסכים לפסוק כרב נחמן חדא משום דאינהו תלמידים נינהו לגביה. ועוד דאיהו עביד כשמעתיה ואי לאו דקים ליה הכי לא הוה עביד ועוד דהא הוה מטעה להו לאפוקינהו משמעתייהו ואשכחן בגמ' דתרי אמוראי דפליגי חד שרי וחד אסר דמאן דשרי לא ספי למאן דאסר מידי דלא סבירא ליה כדאיתא במס' חולין ורב נחמן דעבד הכי ודאי דקים ליה כשמעתיה ולא חש לשמעתייהו: