כתוב שם פסחים כא:

א] רב חיננא בר שלמיה וכו' עד אמר להו וכו'. א"א פי' הצרפתים הוא זה אבל מה שכתב הרב ז"ל הוא מפירוש הגאונים ז"ל והוא נכון על לשון הגמרא שלהם וה"ג א"ל פוק חזי אי נגה יומא נפסיק וכו' הא ודאי משמע אי חשכה דנפק ליה בין השמשות או לא ואין לשנות מפירושם לפי נוסחא זאת ועוד כי הוא לחומרא וראוי להחמיר בכבוד השבת ולא להקל:

ב] אמר רב ברונא וכו'. א"א טוב פי' הגאונים מפי' הצרפתים והם פירשו לא יקדש על היין אלא על הפת דכיון דנטל ידיו גלי דעתיה דעל הפת בעי לקדושי דהא דב"ה אומרים מוזגים את הכוס ואח"כ נוטלין לידים קאמרינן משום תיכף לנטילת ידים סעודה ואמר להו רב יצחק לאו בנטילה תליא מלתא דזימנין דמשי רב ידיה משום דמספקא ליה במאי מקדש וכי חזי להו לתרוייהו וחביב ליה חמרא מקדש עליה ואפשר דהדר משי ידיה כב"ה אי נמי דמנטר ידיה לסעודתא ולא צריך טפי: