כתוב שם ברכות לט:

א] בר מהא וכו'. א"א לא אשתמיטתיה חדא מנייהו דכל חדא וחדא כתיבא בדוכתא וממתניתין גופא שמעינן להו כי היכי דשמעינן ממתניתא:

ב] מ"ש. א"א הגאון כתב כמו שכתב הרב ז"ל ופסק כרבא דאמר יאותו ממש משום דחזקיה ועולא מפרשי עלה דמלתא ולא כמו שזה סובר שישתמש לאורו ואח"כ יברך אלא דבעינן בקרוב שיכול להשתמש ולעולם קודם שישתמש ושמעינן לה ממתני' דקתני גחלים לוחשות מברכים עליהם ואמרי' היכי דמי לוחשות כל שאילו מכניס קיסם ביניהם וכו' אלמא לא בעינן נשתמש אלא ראוי להשתמש: