קרני רא"ם תד

מסכים היכא דשייך טעם זה וגם הרב כנה"ג ומהריק"ש כתבו דין זה בפשיטות וגם מדברי הסמ"ע דס' שט"ו יש קצת ראיה א"כ בודאי כהני חבל נביאים עבדינן וגם הרב מהריב"ו לא תקני הדבר להלכה מדברי הסמ"ע אלא בתורת ספק כתב נראה דהסמ"ע לא כתב כן וא"כ אין כאן שום פוסק דסבר דשכירות פחות מבן עשרים אינה שכירות זולת הרב משד"ר ויחידאה הוא בדבר ובפרט אין ראיתו מכרחת כדכתבנו וא"כ קם דינא דשכירותו שכירות. זהו מה שנלע"ד בס' כי ה' אלהי"ך עמך התרמ"ג לפ"ג וצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן ר"א. עמדו לפני הרב סאלם אלקאיים ואשתו ואמרה האשה שבעלה סאלם הנז' הלך ומשכן הבית שהכניסה לו בנדוניתה ביד הרב מסעוד לעסרי וע"ז היא באה לבטל המשכונה הנז' הואל ועיקר הקרקע הוא של האשה שהכניסה לו יומ"ץ: תשובה לזה הוא נלע"ד פשוט דאין האשה הזאת יכולה לעכב דהא מצינו להרב ב"ש בסי' ץ' סקע"ז שכתב דאם הבעל מכר קרקע לפירותיה הוא מחלוקת הר"ן והה"מ והנ"י דלדעת הר"ן והה"מ יכול למכור ולדעת הנ"י ז"ל ס"ל דאינו יכול למכור כדי שלא ישתקע ביד הלוקח וסיים שם הרב הנז' אבל הפירות לבד יכול למכור אפילו לכמה שנים ואינה יכולה לעכב משום ריוח ביתה וכל הדינים האמורים בס' פ"ז הוא בדין עכ"ל הרי לפניך דהרב ב"ש פסיק ותני דבמוכר הפירות לבד ליכא מאן דפליג וכ"ך הרב ח"מ ס"ק מ"ב יע"ש וא"כ זכינו לדין המשכונה דסורייא דודאי אין לה דין מכר הקרקע לחלוטין אלא הספק הוא אי חשבינן לה לדין הפירות דוקא וא"כ בודאי דאינה יכולה לעכב האשה הנז' כלל דהרי הריב"ש והח"מ כתבו דכו"ע מודו דיכול למכור הפירות לזמן ארוך אלא אפילו אי חשבינן לה לדין מכר קרקע לפירותיו שהוא מחלוקת הר"ן והה"מ והנ"י עכ"ז אין האשה הנז' יכולה לעכב חדא דהא דהגם דהנמק"י ס"ל דאיני יכול למכור משום שמא ישתקע ביד הלוקח עכ"ז כוותיהו דהר"ן והה"מ נקטינן חדא משום דהוו תרי לגבי חד זאת ועוד אחרת הואל ומסעוד הנזכר דר בבית הוי מוחזק בה וא"כ דברי האשה הזאת מהבל ימעטו: ומה גם דאין אנו צריכים לכל זה דהא פשוט דדין משכונה הוא כדין שכירות גמורה כמ"ש מר"ן ביור"ד סי' קע"ב ס"א דמשכונה דין שכירות יש לה ובשכירות פשוט הוא דכ"ע: ס"ל דהבעל הוא השוכר קרקע נכסי צאן ברזל ואי חשבת לשכירות כמוכר קרקע לפירותיו א"כ הרי נכנסנו במחלוקת הר"ן והה"מ עם הנ"י ואנן פשוט לן דהבעל משכיר קרקע נצ"ב אלא בודאי דדין מוכר פירות אית לה לשכירות ודוגמא דידה משכונתה דכבר ביררנו בה משמיה דמר"ן דמשכנתה דין שכירות אית לה דהיינו כמי שמשכיר קרקע לזמן ארוך: ועדיפא מזה מצינו להרב בע"י חי"י ז"ל סי' ע"ח שנשאל על ראובן ששכר בית של נכסי מלוג לשמעון ונתחייב בש"ח שכל זמן שירצה שמעון לישב בסך כו"ך מדי חידש בחודשו לא יוכל להשכירה לאחר זולתו אפילו נמצא מי שישכירה ממנו בסך גדול יותר והשיב הרב ז"ל דהואל והפירות הם של הבעל השכירות קימת דזה עקר השכירות לא נחית אלא לפירותיה ואין ביד האשה למחות במה שהשכיר בעלה וכ"ך הרמב"ם והביאו בעל הטורים סי' שט"ו וז"ל וכל שאינו יכול למכור כך אינו יכול לשכור אא"כ יש לו פירות בלבד באותו קרקע הרי זה שוכר ואינו מוכר עכ"ל הרי לפניך דאפילו בנ"מ יכול לשכור לזמן ארוך עד בלי דיי וכמ"ש הרב הנז' דאין האשה הנז' יכולה לעכב אפילו בעלה שכרה לשמעון כל זמן שירצה לדור בה וא"כ מכ"ש לנדו"ד שעשאה משכונה לקרקע צ"ב דהויה כשכירות לזמן ארוך וכפסק מר"ן דקרי לה שכירות בודאי דאין אשתו של סאלם הנז' יכולה לעכב אליבא דכ"ע אפילו לסברת הנ"י דהרי בררתי לך משמיה דהרב בע"י חי"י דהשכירות לדין פירות נחית וכמו שפרשה בדבריו וז"ל דזה עיקר השכירות לא נחית אלא לפירותיה ע"כ ואפילו אי לא הוה מפרש לה בדבריו בפירוש צ"ל כן דהכי ס"ל דאי אמרת דשכירות קרקע לדין מכירת קרקע לפירותיה וחשיב א"כ היאך הבעל יכול לשכור קרקע נכסי מלוג הרי בדין נכ"מ כו"ע מודים דאין הבעל יכול למכור קרקע לפירותיה וכמ"ש מר"ן באהע"ז סי' פ"ה סי"ז אלא בודאי דהרב לא חשיב לשכירות קרקע אלא כמוכר פירות לבד דסיים בה מר"ן באהע"ז סי' פ"ה סי"ז וז"ל וכן אם ימכור הפירות לזמן מרובה ועושה סחורה במעות שפיר דמי ע"כ א"כ מכל: הני מילי דכתבנא הן מצד הפשוט וברור דמשכנתה דין שכירות יש לה ושכירות דין פירות לבד יש לה א"כ אליבא דכו"ע אין האשה יכולה לעכב הן מצד אפילו אי חשבת למשכונה כמוכר קרקע לפירותיו ונכנסה במחלוקת הפוסקים הנז' עכ"ז כוותייהו דהר"ן והמגי"ד נקטינן דכתיבנא לעיל: וכן יש לדקדק מדברי מר"ן עצמו שכתב באהע"ז סי' ץ' סי"ג וז"ל וכן בעל שמכר קרקע בנכסי אשתו בין נצ"ב בין נכסי מלוג לא עשה כלום עכל"ה ובסו"ד כתב וז"ל אין האיש רשאי למכור מטלטלים של נצ"ב ולא למשכנם עכל"ה הרי לפניך דבדיני הקרקע לא כתב אלא שאינו יכול למכור ובדיני המטלט' הוא דכתב אינו יכול למשכן וממנה יש ללמוד דבדין הקרקע מכר הוא שאינו יכול למכור אבל יכול למשכן זהו משנ"ל פשוט מדקדוק דברי מר"ן וא"כ קם דינא דאין אשתו של סאלם יכולה לעכב זהו משנלע"ד אחכ"ו זמן מה בא לידי פסק אחד של הרב מהריב"ו זלה"ה בספרו ויאמר יצחק ח"ב סי' ק"ח ושם ראיתי שנשאל ממש בענין נדו"ד דהיינו שהבעל משכין קרקע שהכנסה לו אשתו ואח"כ הרחיק נדו"ד ונשארה האשה דרה בבית והשיב הרב הנז' דהדבר ספק הוא אצלו אי חשבינן לה למשכנתה כדין מוכר פירות לבר או כעין מוכר קרקע לפירותיו ופשיט לה הרב הנז' דאפילו חשבינן לה כדין קרקע לפירותיו עכ"ז יכולה