תלמוד ירושלמי שבועות ז:ו

משנה: אָמַר לַחֶנְוָונִי תֶּן לִי בְדֵינָר פֵּירוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֶּן לִי הַדֵּינָר אָמַר לוֹ נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלֵי יִישָּׁבַע בַּעַל הַבָּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַפֵּירוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהוֹלַכְתָּן לְתוֹךְ בֵּיתֶךָ יִישָּׁבַע הַחֶנְוָונִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהַפֵּירוֹת בְּיָדוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. אַָמַר לַשּׁוּלְחָנִי תֶּן לִי בְדֵינָר מָעוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלִי יִשָּׁבַע בַּעַל הַבָּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסֶךָ יִישָּׁבַע הַשּׁוּלְחָנִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין דֶּרֶךְ הַשּׁוּלְחָנִי לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁיִּטּוֹל אֶת הַדֵּינָרִין:

הלכה: אָמַר לַחֶנְוָונִי תֶּן לִי בְדֵינָר פֵּירוֹת כול׳. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי יוּדָה. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה הַקּוּפָּה מוּנַחַת בֵּין שְׁנֵיהֶן. אֲבָל אִם הָיְתָה יוֹצְאָה מִתַּחַת יְדֵי אֶחָד מֵהֶן.

עוֹד הִיא בַמַּחֲלוֹקֶת. הָדָא דַּתָּ מַר בָּאַכְסְנַאי. אֲבָל בְּבֶן עִיר דַּרְכּוֹ לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁלֹּא יִטּוֹל דֵּינָרוֹ.