תלמוד ירושלמי שבת יא:ג

משנה: הַזּוֹרֵק אַרְבַּץ אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ וְהַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב. זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב:

הלכה: ג׳. מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵין שָׁם חוֹר. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם חוֹר מַחְלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן. אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם אֶלָּא כְסָתוּם. רַב חִסְדָּא אָמַר. בְּמוֹדֵד לוֹכְסָן. וְאֵין סוֹפָהּ לֵירֵד. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיְתָה דְבֵילָה שְׁמֵינָה וְהִיא נִיטּוֹחָה. רִבִּי חַגַּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא אָמְרָה שִׁיפּוּעַ מַדְרֵיגָה כִלְמַטָּן. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן זְרָעִים נֶהֱנִין מִן הַמַּדְרֵיגָה. בְּרַם הָכָא דֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת שָׁפִין בָהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. אִילּוּ אָמַר. כְּשֶׁהָיָה שָׁם חוֹר וְהִיא נֶהֱנִית מִן הַחוֹר כְּשֵׁם שֶׁהַזְּרָעִים נֶהֱנִין מִן הַמַּדְרֵיגָה. יְאוּת.

רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁהָיָה הַמָּקוֹם מוֹנְדְּרָן. כְּהָדָא דְתַנִּינָן. זָרַק חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהִיא שֶׁנָּחָה.