תלמוד ירושלמי ערלה ג:ד

משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁלְכִּלְאֵי הַכֶּרֶם יִדָּלֵקוּ. נִתְעָרְבוּ בַאֲחֵרִים כּוּלָּם יִדָּלֵקוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יַעֲלוּ בְאֶחָד וּמָאתַיִם. שֶּׁהָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּנוֹת מְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבַד. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר שִׁבְעָה.

הלכה: וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה זֵירִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַרְבַּע מִינְהֵן מִיטָּה.

רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר עֲשָׂרָה דְבָרִים מְקַדְּשִׁין. וְחָרָנָה אָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר כָּל הַדְּבָרִים מְקַדְּשִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר שְׁמוּעָתָא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דְּאָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר עֲשָׂרָה דְבָרִים מְקַדְּשִׁין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אָמַר רִבִּי יוּדָה לֹא הוּזְכְּרוּ רִימּוֹנֵי בָדָן וַחֲצִירֵי גֶבַע אֶלָּא שֶׁיְּהוּ מִתְעַשְּׂרִין וַדַּאי בְּכָל מָקוֹם.

וּשְׁאָר כָּל הָרִימּוֹנִין אֵין דַּרְכָּן לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא רִימּוֹנֵי בָדָן עַל יְדֵי שֶׁהֵן חֲבִיבִין דַּרְכָּן לְהִימָּנוֹת. וּשְׁאָר כָּל הָרִימּוֹנִין עַל יְדֵי שֶׁאֵין חֲבִיבִין אֵין דַּרְכָּן לְהִימָּנוֹת.