תלמוד ירושלמי נדרים י:ד

משנה: דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ. כָּל נְדָרִם שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. וְכֵן הַבַּעַל עַד שֶׁלֹּא תִיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אוֹמֵר לָהּ כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִיכָּנְסִי לְרְשׁוּתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. שֶׁמִּשֶּׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בּוֹגֶרֶת וּשֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַלְמָנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הוֹאִיל וּבַעֲלָהּ חַיָיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ יָפֵר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.

הלכה: בּוֹגֶרֶת וְשֶׁשָׁהֲתָה שְׁנָים עָשָׂר חֹדֶשׁ כול׳. מִיסְבַּר סָבַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּבִמְזוֹנוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. קִידֵּשׁ אִשָּׁה עַל מְנָת לָזוּן הַבַּעַל מֵיפֵר לָהּ. נָשָׂא אִשָׁה עַל מְנָת לָזוּן הָאָב מֵיפֵר לָהּ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.