תלמוד ירושלמי גיטין ט:י

משנה: יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מְגוֹרֶשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא. וְאֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא. גִּירֵשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי זָרַק לָהּ קִידּוּשִׁין סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ זוֹ הִיא אֲמַתְלָא.

הלכה: יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת כול'. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֵירוֹת דּוֹלְקִין וְשִׂיחוֹת בְּנֵי אָדָם מְשִׂיחִין. הָתִיב רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְהָא תַנִּינָן. יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מְגוֹרֶשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. אִית לָן מֵימַר נֵירוֹת דּוֹלְקִין. לֹא סִיחֹת בְּנֵי אָדָם מְסִיחִין. וְהָכָא סִיחוֹת בְּנֵי אָדָם מְשִׂיחִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִבְדַּק הַשֵּׁם וְנִמְצָא מִפִּי נָשִׁים וּמִפִּי קְטַנִּים בָּטֵל הַשֵּׁם. רַב אָמַר. לֹא הִתִּירוּ בֶהּ אֶלָּא עֵד מִפִּי עֵד בִּלְבַד.