תלמוד ירושלמי ביצה ד:ו

משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נוֹטֵל אָדָם קִיסָם לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק:

הלכה: מַה בֵינֵיהֶן. לַעֲשׂוֹת צִיבּוּר בֵּינֵיהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. עוֹשִׂין צִיבּוּר. עַל דַּעְתֵּהוֹן דְּרַבָּנִן. אֵין עוֹשִׂין צִיבּוּר.