תלמוד ירושלמי בבא מציעא א:ז

משנה: מָצָא גִיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים דִּיַיתֵיקֵי מַתָּנָה וְשׁוֹבְרִין הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כְּתוּבִין הָיוּ וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לִתְּנָן.

הלכה: מָצָא גִיטֵּי נָשִׁים כול׳. תַּנֵּי. מָצָא גִיטִּין וּכְתוּבּוֹת הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וּכְתוּבָּה לֹא הִיא חֲזָקָה.

שְׁטָר שֶׁלָּוָה בוֹ וּפְרָעוֹ לֹא יַחֲזוֹר וְיִגְבֶּה בוֹ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי זֵירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הָכָא אַתָּ מַר. אֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם. וְהָכָא אַתָּ מַר. אִם זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹ בַיּוֹם יַחֲזִיר. אָמַר לֵיהּ. אָדָם מָצוּי לִלְוֹת וְלִפְרוֹעַ לְבוֹ בַיּוֹם. וְאֵין אָדָם עָשׂוּי לִפְרוֹעַ וְלִלְוֹות לְבוֹ בַיּוֹם. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. הוּא הַזְּמָן וְהֵן הָעֵדִים וְהוּא הַמִּלְוָה מָהוּ מִפְּנֵי מֵירַע כּוֹחָן שֶׁל לְקוּחוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבְּדוּ נְכָסִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. בְּשֶׁלֹּא חָתְמוּ הָעֵדִים עַל אוֹתָהּ הַמִּלְוָה.