תלמוד ירושלמי בבא מציעא א:ו

משנה: מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב אִם יֵשׁ בָּהֶם אַחֵרָיוּת נְכָסִים לֹא יַחֲזִיר שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן. אֵין בָּהֶם אַחֵרָיוּת נְכָסִים יַחֲזִיר שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר שֶׁבֵּית דִּין נִפְרָעִין מֵהֶן.

הלכה: מָצָא שְׁטָרֵי חוֹב כוּל׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. בֵּין שְׁטָר שֶׁיֵּשּׁ בּוֹ אַחֵרָיוּת נְכָסִין וּבֵין שְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אַחֵרָיוּת נְכָסִין גּוֹבֶה מִנְּכָסִין בְּנֵי חוֹרִין. עֵל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר לְאֵי זֶה דָבָר הוּא מַחֲזִיר. לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ. רַב אָמַר. יוֹרֵשׁ כִּמְשׁוּעְבָּד. כְּשֵׁם שֶׁמִּלְוָה בְעֵדִים אֵינָהּ נִיגְבִּית מִמְּשׁוּעְבָּדִין כָּךְ אֵינָהּ נִגְבִּית מִן הַיּוֹרשִׁין. שְׁמוּאֵל אָמַר. דְּאִיקנֵי אֵינָהּ גוֹבֶה מִמְּשׁוּעְבָּדִין. הָא מִבְּנֵי חֹרֵי גָבֵי. הָכָא אָתָּ מַר. גּוֹבֶה. וְהָכָא אָתָּ מַר. אֵינוֹ גוֹבֶה. לֹא דָמֵי מִי שֶׁשִּׁיעְבֵּד מִקְּצָת לְמִי שֶׁלֹּא שִׁיעְבֵּד כָּל עִיקָּר.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. כָּתַב לִלְווֹת וְלֹא לָוָוה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִם הָיָה הַלּוֹוֶה מוֹדֶה הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִם הוּחְזַק הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה הֲרֵי זֶה יַחֲזִיר. וּתְלִיתְהוֹן מִתַּבְּרִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי קֳיְנוֹנִיָיא. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹ בַיּוֹם יַחֲזִיר.

[וַאֲפִילוּ אֵין זְמַנּוֹ יוֹצֵא לבוֹא בַיּוֹם יַחֲזִיר. מָהוּ פְליג. ומד רִבִּי אַבָּהוּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי קֳנוֹנִיָיה. ומד רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה זְמַנּוֹ יוֹצֵא לְבוֹא בַיּוֹם יַחֲזִיר.]