איש אמונים ז

דרוש א' לשבת הגדול דרשתי אותו בק"ק גדול בשנת התרי"ד

והנושא בה אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם איתם. ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם איתם. ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אני ה'

איתא במכילתא פ' בשלח ויבואו בנ"י בתוך הים ר"מ או' כיון שבאו ישראל לים סוף התחילו צווחין קפץ שבט בנימן וירד לים תחילה דכתיב שם בנימן צעיר רודם א"ת רודם אלא רד ים כיון שראו אותם שבט יאודה התחילו מרגמין אותם דכתיב שרי יאודה רגמתם עד שהחזירום וקפץ נחשון ן' עמינדב וירד לים וכל שבט יאודה אחריו וכל ישראל אחריהם וקדש שמו ית' הה"ד בצאת ישראל ממצרים היתה יאודה לקדשו. עכל"ה

ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מו"ר גודל החיוב המוטל עלינו לספר ביצי"מ ביום ובלילה לידע ולהודיע גודל אהבתו וחיבתו יתש"ל עמנו אנחנו עמו וצאן מרעיתו שעשה כל הנסים והנפלאות לאהבתינו ולטובתינו וכאשר פי' ה' הגדול מהר"מ אלשיך כונת הכתוב ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישר' מעבדינו דהק' הוא ז"ל מהו כפל הלשון אל העם ועו' מה ראה פרעה להתנחם ולהפוך לבבו אחר כי הוא שלחם ועל מי בטח לרדוף אחריהם אמנם פי' הר' ז"ל והוא דידוע דפרעה הרשע העזה פניו והשיב למרע"ה מי ה' אשר אשמע בקולו וגו' וגם העזה פניו נגד ישר' באמרו וגם את ישר' לא אשלח

והנה כ"ז היותם ישראל במצרים אף שעשה הקב"ה כל הנסים והנפלאות לא יכילון מגילות אך יש לצדד בהם אפשר דלא עשה הקב"ה כל האותות והמופחי' כ"א בשביל אהבת ישר' שהיו משועבדים ומעונים ולא עו' אלא שהתריס כנגדם שלא לשלחם ובשביל עון זה נלקו פרעה וכל עמו בעשר מכות וכיוצא. או אפשר לצדד להפך שלא עשה הקב"ה כל אלו העונשי' לפרעה ולכל מצרים כ"א לכבודו יתש"ל שהעיז פניו כנגדו וכה אמר מי ה' וגו' לא ידעתי את ה' וגו' אמנם אחר צאתם ממצרים שכבר עשה ה' אשר זמם והוציא אותם ע"כ שלא בטובתם לעיניהם של מצריים ואח"ך כ"י סגר עליהם המדבר וחזרו ישר' לאחוריה' כששמע כן פרעה רשע אז הבין בדעתו המעופש שלא עשה הקב"ה כל המסות הגדולות כ"א לכבוד עצמו ית"ש ואחר שכבר הוציאם ועשה רצונו חשב בדעתו שיכול לילך להחזיר את ישר' לאחוריהם ולהשתעבד בהם ועתה ז"א ויוגד למלך מצרי' כי ברח העם דהיינו כי הקב"ה סגר עליהם המדבר וחזרו לאחורי' אז אמר בדעתו הרי אות ומופת חותך שכל הנקמות שעשה בהם הקב"ה לא היה כ"א לכבוד עצמו ובכן ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם דייקא שהבין שלא איכפת ליה להקב"ה כ"י עינוי ועבדו' של ישר' כ"א לכבו' עצמו דוקא ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל הי"ל לשאול מחי' מהקב"ה לבדו וד"ב

אשר עפי"ז פי' ה' גאון עוזינו ה' חיד"א בס' נחל קדומים כונ' הכ' ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצ' על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' והק' הוא ז"ל וכי לא הי"ל מה לספר ממעשה ה' כ"א אשר מצאתם בדרך דוקא והלא כמה אותות ומופתים עשה לנו בארמ"ץ

אמנם תריץ יטיב עפי"ה והוא דמרע"ה רצה לאמת דבריו כי כל הנסי' והמופתי' שעשה הקב"ה על המצריים במצרי' לא עשה כי אם לאהבת ישראל דוקא ולא לכבודו והרי לך אות ומופת חותך את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' ואם איתא דלכבו' עצמי עשה כל האותו' והמופ' תכף כשהצילם ועשה נקמה בפרעה שהתריס כנגדו הי"ל להניח אח ישראל שילכו לעצמם ומה לו ולצרה כ"י להצילם מכל אויב ואורב הא ודאי לא עשה אלא בשביל אהבת ישר' דוקא ולא לכבודו יתברך

אך אכתי ק' מה שהשי' יתרו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלד'ים מה ראה יתרו תוספת והעדפה שהודה ולא בוש כי גדול ה' וכו'. אמנם עפי"ה ניחא ונקדים מ"ש במס' קי' דל"ב ע"א א"ר יצחק האב שמחל על כבודו כבודו מחול רב שמחל ע"כ אכ"מ ר' יוסף אמר כ"מ שנאמר וה' הולך לפניהם יומם אמ"ל הכי השתא התם קובה"ו כ"ע דיליה ומצי מחיל ליקריה תי אי' התם א"ר אשי אפי' למ"ד נשיא שמחל ע"כ כ"מ מלך שמחל ע"כ אכ"מ שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך ע"כ

נמצא דכל המודה באחדותו ית"ש כי אין אלו'ד מבלעדו יודה כי כל הנסים שעשה הקב"ה במצרים היו לאהבת ישר' דוקא ולא לכבודו דכבודו יכול למחול כיון דכ"ע דיליה הוא מצי מחיל ליקריה

אמנם אוה"ע שאו' ב' רשויות ח"ו וכופרים באחדותו יתב' א"כ לדעתם הקב"ה יש לו דין מלך וכפי"ז כל הנסים והנפלאות שעשה במצרים לא עשאם אלא לכבודו ולתבוע עלבונו. ברם הסתירה לזה השגחתי ית"ש עלינו אחר יצי"מ הוא נסיון אמתי שלא עשה אלא בשביל ישראל לאהבתינו ולתועלתינו. וכפי"ז אחר ששמע יתרו מה שסיפר לו מרע"ה א"כ התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' דמשם היא הוראה עצומה שלא עשה הקב"ה אלא בשביל ישר' דוקא ולא לכבודו תכף הודה ולא בוש ואמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלד'ים וע"ז מצי מחיל ליקריה

אשר עפ"י קוטב זה נלע"ד אם יוכשר בעיני ה' וא"י בעיני מו"ר דזה יהיה פשט הכתובים האמורים בתהלים סי' ק"ו וכ"ת אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רוב חסדיך וימרו על ים ביה סוף ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו ויגער בי"ס