אמרי הצבי ד ז

[ה] דף ל"ג ע"א אות י"א. בדברי הרמ"ה דכשהקדישו הנגזל ואח"כ הוציא הגזילה תל ההקדש למפרע וקצת בענין למפרע גובה

[ו] דף ל"ג ע"ב אות י"ז. בסברת הר"ן כתובות (דף נ"ח) דכל היכא דביד אחרים להפקיע אין הבעלים יכולין להקדישו

[ז] דף ל"ד ע"ב אות כ"ד אק"א בענין מקלקל

[ח] דף ל"ה ע"ב אות כ"ט אק"א. קצת בענין ט"ח והודה לו בשעורין

[ט] שם אוכ"ט אק"ב. בענין הנ"ל

[י] דף ל"ה ע"ב אות ל"א אק"ד. בענין עדות מוכחשת אם נתבטל עדותן לגמרי

פרק

רביעי

[א] דף ל"ו ע"א אות א' אק"א. בענין היכא משכחת שיגח דו"ה שוורים ויהי' עדיין תם ובענין מועד לקרן ימין כו'

[ב] שם אות א' אק"ב. במה שחקרתי לר"ע דסובר שותפי נינהו נימא רשות משנה

[ג] דף ל"ו ע"ב אות ד' אקי"ג. בדברי הנתה"מ (סי' פ"ז סק"א) דמודה במקצת ל"ה רק בשעבוד הגוף. ובב"מ ר"פ הבית והעלי' אם הי' אחד מכיר מקצת אבניו כו'

[ד] דף ל"ו ע"ב אות ו' אק"ג. בענין הפקר ב"ד להפקיע ולהקנות

[ה] דף ל"ו ע"ב אות ו' אק"ח. בענין תרומה ביד כהן דל"מ שאלה, והערה בעירב בפת הגזול אם מהני ובב"י או"ח (סי' קצ"ו)

[ו] דף ל"ז ע"א אות ט"ו אק"ג. בענין אם נשאלו הבעלים על שור הקדש אחר הנגיחה, במ"ש בישוב עפי"ז קושי' הפני ארי' לעיל בב"ק (דף י"ב ע"ב) בהזיק לשור קק"ל אליבא דריה"ג: זז [ז] דף ל"ז ע"ב אוט"ז הענין מי נקרא רעך

[ח] דף ל"ח ע"ב אות כ' אק"ב

[ט] דף ל"ח ע"ב אות כ"א. בדברי הרשב"ם ב"ב (דף צ"ב) במ"ש דהא דאין הולכין בממון אחה"ר דוקא כשיש להמוחזק טענה טובה. בדברי ה"ה (פט"ו מהל' א"ב הכ"ו). ובענין חזקת ממון ובענין מעוכב ג"ש

[י] דף ס' ע"א אות כ"ד אק"א. בהא דאין עדים זוממין משלמין כופר. ובענין אי ממשכנין על הכופר

[יא] דף מ' ע"א אות כ"ד אק"ב. במ"ש לחדש דבכופר אדם נאמן ע"ע להכחיש העדים. ולתרץ בזה קושי' הריטב"א אמאי אין עדים זוממין משלמין הכופר אף אם כופרא כפרה הא מ"מ זממו לחייבו ממון. בדברי התוס' מכות (דף ב') וריטב"א שם מ"ש בעדים זוממין בגלות

[יב] דף מ"א ע"א אות ל'. ע"ד התוס' ד"ה וכמאן דקטלה כו'

[יג] דף מ"א ע"א אות ל"ב אק"ה. בענין עדות מיוחדת בשור הנסקל. ואם שייך בבהמה כונסין לכיפה בכה"ג. ואם נאסרה בכה"ג בהנאה

[יד] דף מ"א ע"א אות ל"ג אק"א. בענין לא יאכל כו' איסור הנאה במשמע. בירושלמי פסחים דמשני דשנייה חדש שקבע זמן לאיסורו

[טו] דף מ"א ע"א אות ל"נ אק"ב. בענין הנ"ל ובענין שני כתובים הבאים כאחד

[טז] דף מ"א ע"א אות ל"ד. בענין לאו שקדמו עשה

[יז] דף מ"א ע"א אות ל"ה אק"א. בענין אין לוקין על הנאה

[יח] דף מ"א ע"א אות ל"ו. בענין בן פקועה שהמית את האדם ואם יש איסור שביתת בהמתו בשבת בבן פקועה או בבהמה ששחט בה שנים כו'. ובמס' חולין (דף ע"ד ע"ב) ואם בדגים שייך דין שוד"נ

[יט] דף מ"א ע"ב אות ל"ח אק"ד במה שהקשיתי דיהי' נאמן נגד הע"א בקנס במיגו דהי' מודה ומיפטר וקצת בענין תפיסה

[כ] דף מ"א ע"ב אות ל"ח אק"ט. בענין אי ע"א מחייב שבועה בקנס

[כא] דף מ"ה ע"ב אות נ"ט. בקשרו בעליו במוסירה לשור ויצא והזיק

פרק חמישי [א] דף מ"ט ע"א אות י"ב אק"ב. קצת במתנת שכ"מ. ובאם יורשת בנה

[ב] דף מ"ט ע"ב אות ט"ז. בענין אם בע"ת גובה מהפקר כו'

[ג] דף נ"א ע"א אות כ"א אק"א בענין אם גבי פועל יש שלד"ע

[ד] דף נ"א ע"ב בגמ' א"ר הניח אבן ע"פ הבור והשלימה לעשרה כו'. ישוב דלא יקשה מלקמן (דף נ"ג) במתהפך ונפל אאפי' כו'. ביאור ופי' דברי הש"ס

[ה] דף נ"ב ע"א אות כ"ה אק"ג. בענין משיכה בקרקע

דף נ"ב ע"א אוכ"ו

[ו] דף נ"ג ע"א אות ל"ג אק"ב. בענין שנים שעשאוהו: דף נ"ג ע"א אות ל"ג אק"ג ואק"ד

[ז] דף נ"ג ע"ב אות ל"ה. בענין נפלו לתוך הבור שור וכליו. ע"ד המזרחי מ"ש בענין אם האדם דחפן לבור

[ח] דף נ"ג ע"ב אות ל"ו אק"א. ע"ד המהרש"א שתמה על רש"י שפי' דאדם פטור מכופר משום קלב"מ כו'

[ט] דף נ"ג ע"ב אות ל"ו אק"ב. בדברי הסמ"ע סי' ת' סקנ"ז. בענין נזקי כלים ובור. ובענין אדם ושור שהזיקו

פרק

ששי

[א] דף נ"ו ע"כ אות ו' אק"א. בהערה בהנאת מחילת מלוה פרוטה אם ההנאה ש"פ. ובנתנה היא לאדם חשוב דמקודשת בההוא הנאה כו' אם צריכה שתהיה הנתינה דוקא ש"פ

[ב] דף נ"ז ע"א אות ח' אק"א. בענין מוצא אבידה שאמר להבעלים שיוכל ליקחו אם עדיין ש"ש או עכ"פ ש"ח. ובחו"מ סי' ע"ד ס"ג. ובענין פרוטה דרב יוסף: שם אק"ג. אם מקיים בעל האבידה מ"ע דהשב תשיבם. כשא"ל להבעלים טול את שלך

[ג] דף ס' ע"א אות כ' אק"א. בענין ליבה וליבתו הרוח כו' וגרמא וגרמי

[ד] דף ס' ע"ב אות פ"ד אק"א. בענין להציל א"ע בממון חבירו בסכ"נ. ב"מ (דף כ"ד ע"ב)

[ה] שם אוכ"ד אק"ג. קצת בענין הנ"ל

פרק

שביעי

[א] דף ס"ב ע"ב אות א' אק"ג. בענין קנה שלמים במעות מע"ש

[ב] דף ס"ב ע"ב אות ד' אק"א במ"ש לתרץ קושי' התוס' דאיצטריך תרי קראי למעט הקדש מכפל גם כששאלו הבעלים אח"כ. בענין משיכה בהקדש. והערה אם יכולין לשאול אחר שכבר מעל ויצא לחולין. ביאור באורך בענין אם גונב הקדש מעל

[ג] דף ס"ה ע"א אות י"ב אק"א. בענין אם בעי מעשה בגניבה להתחייב בכפל. ובדברי הראשונים בעומד בצד שדהו אם בעי שיאמר זכתה לי שדה

[ד] דף ס"ה ע"א אות י"ג. באיתבר הגזילה ממילא דברי הראשונים כשאין הגזילה בעין אם מקיים העשה דוהשיב בתשלומי ממון

[ה] דף ס"ה ע"א אות ט"ז אק"א. בענין גנב וגזלן אם משלם כעין שגנב כו'

[ו] שם אות ט"ו אק"ב. בענין אם נעשה אחר כך גנב מחדש ובענין הנ"ל

[ז] דף ס"ה ע"א אות י"ז. בדברי הט"ז והחת"ס אם הגנב והגזלן יש להן קנין בהגזילה. קצת פלפול ברש"י סוכה (דף למ"ד) בסוגי' דאוונכרי

[ח] דף ס"ו ע"א אות כ"ג. בענין ולד אתנן: