אמרי צדיקים תקיג

א"ל אני, א"ל ומה הספר הזה שבידך, א"ל ס' תהלים ובאתי להזהירך שתזהיר בני הישוב שדרתי בו שיברחו משם וינצלו, כי כל זמן שדרתי שם בזכות שגמרתי תהלים בכל יום זה כמה שנים האריכו בשלוה וניצולו, ועתה אין מי שיגין עליהם וכלתה עליהם הרעה, ובבוקר נתפעם רוח החכם ושלח שליח מיוחד לשם במכתב והזהירם, והיראים נמלטו וניצולו, ומקצתם נתייאשו מפורעניות ונשארו שם ופגע בם יד ה', ע"כ יזהר כל אדם לומר בכל יום כמה מזמורים לפחות (וקודם התפלה מסוגל לזמר עריצים ולהכרית המסטינים) במתון ובכוונה כפי יכולתו ולא לשום פניה רק לכבוד הבורא ב"ה לבד

מס' כתר שם טוב וז"ל שמעתי מחסיד א' כששמע הרב מוהר"ר דוב בער זללה"ה מהשם הגדול של הריב"ש זללה"ה שכל העם נוסעים אליו ופועל בתפלתו פעולות גדולות, והנה הרב מוהר"ר דוב בער היה חריף גדול ובקי בכל הש"ס ובכל הפוסקים והיה לו עשר ידות בחכמת הקבלה, והי' מתמיה על דבר השמועה מגודל מעלת הריב"ש, ופעם א' נתיישב בדעתו לנסוע אל הריב"ש כדי לנסותו כו', ומחמת שהרב מוהר"ר דוב בער היה מתמיד גדול תיכף כשהיה בדרך יום ושתים ולא היה אפשר לו להתמיד בלימודו כמו בביתו התחיל להתחרט על שנסע, והנה אח"כ כשבא אל הריב"ש וסבר שישמע ממנו תורה והריב"ש סיפר לו מעשה א' איך שנסע דרך כמה ימים ולא היה לו עוד לחם ליתן להערל שלו בעל העגלה ונזדמן לו גוי עני א' עם שק לחם וקנה ממנו הלחם כדי לפרנס הערל בעל העגלה שלו, ועוד סיפר לו מעשיות כאלה, ואחר כך ביום השני בא עוד אצל הריב"ש וסיפר לו איך שבדרך לא היה לו עוד שחת לתת לסוסים ונזדמן לו כו'. והנה כל המעשיות שסיפר הריב"ש היה בהם חכמה נפלאה, והנה הרב מוהר"ר דוב בער שלא הבין זה ע"כ בא לאכסניא ואמר למשרת שלו הייתי חפץ לנסוע היום תיכף למקומנו אך מפני שהיום רד מאוד ע"כ נלין פה עד שתזרח ותעלה מאור הלבנה אז נסע לדרכנו, והנה בחצות הלילה כשהכין הרב מ' דוב בער א"ע לנסוע אז שלח הריב"ש את משרת שלו לקרוא אותו והלך אצל הריב"ש, ושאל אותו הריב"ש יכול אתה ללמוד, והשיב כן, וא"ל הריב"ש וכן שמעתי שאתה יכול ללמוד, ושאל אותו יש לך ידיעה בחכמת הקבלה, א"ל כן, ואמר הריב"ש למשרת שלו קח לי ס' עץ החיים והראה הריב"ש להרב מ' דוב בער מאמר א' בס' עץ החיים, א"ל הרב מ' דוב בער הנה צריך לחקור ולהתיישב כו', ואח"כ אמר להריב"ש את הפשט במאמר הזה, וא"ל הריב"ש אינך יודע כלום וחזר ועיין בו כו' וא"ל להריב"ש הפשט הנכון כמו שאמרתי ואם יודע מעלתו פשט אחר יאמר ואשמע האמת עם מי, וא"ל הריב"ש עמוד על רגליך ועמד, והנה במאמר הזה היה כמה שמות מלאכים ומיד שאמר הריב"ש זה המאמר נתמלא כל הבית אור ואש היה מלהטת סביבותיו וראה בחוש את המלאכים הנזכרים, וא"ל להרב מ' דוב בער אמת שהפשט כמו שאמרת אבל הלימוד שלך היה בלי נשמה, ותיכף ומיד צוה הרב מ' דוב בער את המשרת שלו לנסוע לביתו והוא נשאר שם אצל הריב"ש ולמד אצלו חכמות גדולות ועמוקות, כל זה שמע החסיד הנ"ל מפה קדוש הרב מוהר"ר דוב בער המגיד הגדול זללה"ה זי"ע ועכ"י

בשם הריב"ש ז"ל ע"פ ולדבקה בו. ומקשים וכי אפשר לדבקה בו והלא אש אוכלה הוא, אלא הדבק במדותיו, מה הוא רחום כו', כי צריך לעבוד את השם בהתלהבות ודבקות יגמור ה' בעדו כו', והדבק במדותיו, פי' במלבושיו באותיות כי זה אפשר להיות תמיד במחשבתו לחשוב באותיות התורה והתורה הוא לבושו ית', ואפי' כשמדבר עם בני אדם יחשוב כי הם ג"כ מהקב"ה אותיות התורה, ואל יחשוב שהוא המדבר, אלא החיות שבו מהבורא ית' המדבר בו כו', וכן כששומע מחבירו דבורים יוכל להעלותו ג"כ ע"י שיתן בדעתו כי השמיעה הוא ע"י הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל, ויכוין ליחדא כו' ובזה נכלל ג"כ השתוות כי כן הדיבור אצל חבירו כמו אצלי הכל מאתו ית', עכ"ל: