עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אמרי צדיקים

אמרי צדיקים תקד

Imrei Tzadikim 504 · אמרי צדיקים · free full Hebrew text

Open in the reader →

פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה, אמר דאם האדם רוצה לעבוד את הש"י בחכמות, עי"ז בא בספיקות ח"ו, וזאת לא יתכן, אך צריך להיות כשור לעול וכחמור למשא, וז"פ פן יש בכם, היינו ספיקות, וזהו שורש פורה וכו' עכ"ל, ובזה נוכל לפרש, ג"כ עד"ז הבה נתחכמה לו להביאם שילכו בדרך חכמות, ועי"ז פן ירבה, פי' שיתרבו להם ספיקות, וע"ז כתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה כ"ן ר"ת כת"ר נו"ן הם נ' שערי בינה וכמו שפירש"י ז"ל הם אמרו פן ירבה ואני אומר כן ירבה שיתרבה להם השערי בינה ויוכלו יותר לעבוד השי"ת. והבן

מס' בעלי ברית אברם, מבעל המחבר ס' חסד לאברהם, בפ' וירא וז"ל, ודע שבעליות הנשמה (בלילה) למעלה מקיפים את המטה ס' מלאכי חבלה, וז"ש שעוג מלך הבשן היה מיתר הרפאים ע"ד שארז"ל חכמי הקבלה שהיה מזרע הרפאים מלאכי חבלה שנקראו רפאים קטלנים, וז"ש ששים עיר ס' מזיקים, לא היתה קריה אשר שגבה ממנו, אין להם שום רשות לחבל בעבור הקריאה, וזהו שתקנו לקרות פרשה ראשונה שיש בה ששים תיבות עם אותיות ג' הויה בקריאה יבואו ס' לבטל נזק מאלו הס' מזיקים, וכן כל פסוק מפרשת שמע מתחיל בו' ומסיים בך' כ"ו שם הוי"ה לרמוז שבכח אותיות הוי"ה מתבטלים ס' מזיקים, ודע שהאדם יש לו ד' צדדים פנים ואחור ימין ושמאל, ולזה תקנו לבטל ס' מזיקים שמסבבים האדם, וז"ש ותלהט סביב צריו, ולפי שצד הפנים שהם יותר נכבדים לכן תקנו כנגדה ק"ש. וכנגד הצד הב' תקנו יושב בסתר עליון וגו' עד מחסי ס' תיבות, וכנגד הצד הג' תקנו, ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה ס' תיבות, וכנגד הצד האחור שהוא מסוכן ג"כ אבל אינו כמו הפנים לזה תקנו יברכ"ך יא"ר יש"א ס' אותיות, ובשביל הראש תקנו ויס"ע ויב"א וי"ט ע"ב אותיות בכל פסוק והם רי"ו אותיות סוד שם המפורש וכח זה השם איש חרב"ו בגימ' רי"ו מבריח מלאכי חבלה ס' מכל צד ונשארת מטתו שלמה מפחד בלילות בלילת כתיב כח לילית ששולטת בלילה, וצריך לקרותם בכוונה לבטל המזיקים של לילית ולכן ג' בלילות יש, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות, איש חרבו על ירכו מפחד בלילות. העומדים בבית ה' בלילות, וסימנם בליליון יפלחון ויעבדון, והכוונה שבשמורה ראשונה יאמר ק"ש, ובשניה יפלחון ר"ל יעבדו הא"ל יתברך, ובשלישית יעסוק בתורה ע"ש

נועם אלימלך וידבר אלהים את כל הדברים האלה, שתכלית וכוונת כל התורה, לאמר אנכי ה' אלהיך, להשיג ע"י התורה מציאות אלהות: תולדות יעקב יוסף, האי עלמא כבי הלולא דמיא, כמו שתכלית הלולא לומר הרי את מקודשת לי, כן תכלית כל העבדות לדבק בה' על ידי התורה והמצות. בשם הק' אי"א זללה"ה מוהר"ר יעקב יצחק ז"ל מלובלין על פסוק אל תפנה אל האובות ואל הידעונים, הם האנשים המסתפקי' עצמם במה שיש להם רצון לעבודת ה', גם יודעים דרכי ה', ואובות לשון רצון, כמ"ש ולא אבה, רק צריך שיהא מעשיו מרובים מחכמתו

קדושת לוי ומראה כבוד ה' כאש אוכלת כו' דהנה האדם בעבודתו להשי"ת בתורה ובמצות מביא תענוג גדול למעלה, וכשהאדם רוצה לידע אם הש"י יש לו תענוג מעבודתו, הבחינה הוא על זה, אם אדם רואה שלבו בוער כאש ומתלהב תמיד לעבוד אותו ויש לו חשק ורצון בעבודת הבורא, אז בוודאי מוכח שהש"י יש לו תענוג מעבודתו ולכך מסייעין לו מן השמים ושולחין לו מחשבות קדושות לתוך לבו, ולזה אמר ומראה כבודי ה' כו', שהסימן כשירצה אדם לידע אם רואה כבוד ה' והקב"ה נהנה ממנו ולזה הסימן כאש אוכלת אם לבו בוער כאש וק"ל

בשם הק' אי"א מוהר"ר משה זללה"ה מ"מ מקאזניץ, וענן ה' על המשכן יומם, בהקדם דברי אאמו"ר ז"ל שומר רוח לא יזרע, מי ששומר וממתין עד יערה עליו רוח ממרום שיוכל להתפלל, איש כזה לא יזרע, לא יוכל לזרוע ולעבוד את ה', ורואה בעבים לא יקצור, שאפילו עב הענן סך בעדו, פי' שאין מוחו