אמרי צדיקים תפז

מס' ראשית חכמה ד"א אדם עם האכסנאי אם יבואו אכסנאים לביתו של אדם יכבדם כפי כוחו ויותר מיכולתו ויראה עצמו להם שהוא עשיר, ואפילו שהוא עני, ויסביר להם פנים יפות ולא יראה להם פנים זעומות, ואפילו היה בלבו דאגה יכסנה, וישכיבם במיטב מטותיו, ויראה עצמו כאלו הוא אורח והאכסנאי בעל הבית, ויאמר בלבו אילו הייתי מתארח אצל זה הייתי רוצה שיכבדני ויאכילני וישקני, אעשה לו גם אני, וגלגל הוא שחוזר בעולם ע"כ

זוהר פ' ויקהל על פ' הלא פרוס לרעב לחמך שצריך בעל הבית לחתוך חתיכות לחם לפני האורח כדי שלא יבוש ולא יכלם עכ"ל

כתוב בספר חיים יש צדקה שאינה נראית כצדקה והיא לפני הקב"ה צדקה מעולה וגדולה כגון עני שיש לו חפץ או ספר למכור שאין רוצין לקנותו ואדם קונה אותו מידו, וכן עני שחפץ לכתוב או לעשות שום מלאכה ואינם רוצים לשכרו והוא שוכרו אין צדקה למעלה ממנו עכ"ל

כתוב בס' רב פנינים בביאור פ' מתן אדם ירחיב לו נתן טעם לזה וז"ל, כי הן האדם אשר חננו האל יתברך עושר ונכסים יקרנו כדינא דגמרא על הכותב נכסיו לאחד מבניו לא עשאו אלא אפטרופוס דאומדן דעת הוא שאינו מניח את יתר בניו ריקם, כן הדבר הזה כי היתכן יתן השם נכסים רבים לאיש אחד או ב' ויניח כמה עניים בנים לה' רקים, אין ספק כי לא מנוהו מן השמים אלא אפטרופוס שעל ענייו ירחם ויתפרנסו על ידו, נמצא העשיר כסילון וכמשפך בינו ית' ובין עניי עמו להריק אל כלים רקים של עניים על ידו, ולכן אם יקפוץ ידו מליתן, או יתן פחות מהראוי, הוא כמשפך ששופכין בעליונו שהוא רחב מלמעלה ויריק היין בכלי מפיו הצר למטה שאם יבא לתוכה צרור או קיסם ויסתום פיו התחתון ולא יצא מהיין לכלי כי הלא יצעק אשר המשפך על ידו אל השופך בפה הרחב אל תשפוך מלמעלה כי פיו מלמטה נסתם ואינו מריק, כך העשיר היא כמשפך ששופכים לו ברוחב מן השמים כדי שיריק אל כלים רקים הם העניים מלמטה שאם יסתום מלמטה מהריק לדלים, מהשמים לא יריקו, אך אם יפתח ידו שהוא הנקב התחתון גם מלמעלה ירחיבו לו צינור המריק על המשפך בשפע נמרץ, וז"ש מתן אדם ר"ל המתן עצמו אשר יתן בידו לדל הוא ירחיב לו ובהטיבך להם את עצמך אתה מטיב ולא עוד כ"א משלו יתברך אתה נותן כי אתה ושלך שלו ואין לך רק המתן ולא הממון באופן שאיש הישראלי הנותן צדקה אינו נקרא נותן בעצם רק לוקח ומקבל שהוא נותן פשוט ומרויח כמה פשוטין ולכן אמר הכתוב ויקחו לי תרומה ולא אמר ויתנו לי תרומה, להורות שאדרבא הנותן הוא הלוקח ומקבל, וכן פי' ע"פ ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך, דקשה הכפל, דכיון שאמר ה' שומרך מה חזר לומר ה' צלך, אלא הורה שהאל יתב' הוא כצל שדרך הצל לעשות כפי מה שאדם עושה אם האדם סוגר ידו הצל סוגר ידו ואם האדם פותח ידו הצל פותח ידו, ככה האל יתברך כפי מה שהאדם עושה, האל ית' עושה עמו, וזהו הכפל פתוח תפתח נתן תתן, להורות שאם הוא יפתח גם האל ית' יפתח ואם הוא נותן הקב"ה נותן, וכן עד"ז הנזכר מיושב הפ' וחי אחיך עמך ר"ל שהחיים ומזון של אחיך הרש הוא עמך מאתו ית' ואתה רק כאפטרופוס, וכיוצא בו פירש על פסוק אם כסף תלוה את עמי את העני עמך פירש גם בדרך זה, אמר המחבר תמה אני על בעלי בתים העשירים שהקב"ה שם אותם אפטרופוס על העניים באופן שהממון אינה שלהם ועושים הוצאות להם כרצונם והותר, וכשנותנים פרוטה לעני קשה להם כמות ואינם משימים על לבם שכל ההוצאות שהם עושין, הם ממון העניים המופקד אצלם, וכשהפקיד אינו נאמן בעל הפקדון האל ית' לוקח הפקדון מידו והדבר בהפכו, ולזה אמרה תורה נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהי"ך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך, כלומר נתן תתן לו בכפל וברבוי ולא ירע לבבך בתתך לו, משום כי בגלל הדבר הזה יברכך שאתה ניתן לו