אמרי צדיקים תפה

השר ויאמר עשיתי מה שביקש ממני ולא עברתי על דברי ולא עשיתי שיפסיד ממוני כי בניתי לו ארמון ששוה אלף פעמים יותר מממונו, ויברכהו. האיש ויאמר לו החייתני. ויאמר לו אליהו ז"ל תן שבח לבורא אשר עשה עמך החסד הזה ע"כ

א"ה למה אליהו לא נתן לאיש הזה פרוטה ושיתברך עמה ויעשיר על דרך כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך וכמה מעשיות נמצאים במדרשים כאלו שהעשירו ע"י פרוטה שנתן להם אליהו. או למה לא הזמין לו מטמון בתוך ביתו ויתעשר משם אלא שעשה שימכרנו כדי להחיותו. וי"ל שעשה אליהו כך כדי ללמד כמה הוא כחו של צדקה עד שימכור אדם עצמו להחזיק יד עני ואביון שאם הוא עשיר ולשעה שאין ממון מצוי בידו רואה עני מוטל ברעב ימכור עצמו ויתן חיות נפשו או ימשכן עצמו ואח"כ יפדה עצמו מממונו כאשר עשה אליהו ללמד לדורות בא

גז"ש מעשה דנתן דצוציתא הביאו רש"י ז"ל ובעל ספר מעשיות הביאו יותר באורך והבאתיהו פה להודיע כח החסד כמו שאפרש לקמן בס"ד. וז"ל ויהי איש אחד מעשירי ישראל שמו נתן דצוציתא ויאהב אשה בעולת בעל שמה חנה ובעלה היה עני ביותר והאשה הזאת היתה יפה מאד ויצר לנתן לחלות בעד חנה ונחלה נכנסו אליו הרופאים אמרו לו לא תוכל להרפא עד שתשכב עמה, וחכמי ישראל אמרו לו שימות ואל יעבור עבירה זו והיו חובות הרבה על בעלה ויקחוהו ויתנוהו אל בית הסוהר כי לא היה לו מה ליתן לבעלי חובותיו. והיתה אשתו טווה ביום ובלילה וקנתה בדמי המטוה מאכל והיתה מולכת לו לאכול. ויהי ימים רבים במשמר ותקצר נפשו למות ויהי היום ויאמר לאשתו הפודה נפש א' מישראל ממיתה כאלו קיים עולם מלא ואני קצתי בחיי בבית הסוהר חושה ולכי לנתן דצוציתא ובקשי ממנו שילוה לי הממון ויפדה את נפשי ממות. ואמרה לו. לא שמעת שהוא חולה ונוטה למות בעבורי. ובכל יום ויום יבואו אלי שלוחיו בממון הרבה ואיני רוצה לקבל מהם ואומר להם שלא יראו פני לעולם. ואיך אלך אליו שילוה לי ממון. אם היה לך דעת לא אמרת לי זה. שמא מגודל יסוריך יצאת מדעתך. ותקצוף עליו והלכה לביתה בחרי אף ולא באת אליו ג' ימים. ויהי ביום הרביעי ותחמול עליו ותאמר אלכה ואראנו בטרם ימות. ותלך ומצאתו נוטה למות. ואמר לה. הקב"ה יבקש עלבוני וחמסי ממך ויתפשך בעוני. אבל אני רואה שתרצי שאמות בכאן ותנשאי לנתן. ואמרה לו גרש אותי ועזבני ולא אבא אליו באיסור. ויאמר הלא זה דברי שאת חפצה להנשא לו ותצעק בקול ותפול על פניה ותאמר מי שמע כזאת האיש הזה יאמר לכי נאף והטמאי והוציאני מבית האסורים, ויאמר לה בעלה לכי ממני ועזבני עד שירחם הקב"ה עלי. ותלך לביתה ותחשוב בצרתה ובצרת בעלה, ושברה לבה ותחמול עליו ותתפלל חנה ותאמר אנא ה' הצילני והושיעני שלא אכשל בעבירה ח"ו. ותלך לבית נתן ויראו אותה סריסיו וימהרו להגיד לנתן הנה חנה עומדת בשער ויאמר להם אם אמת הדבר תהיו חפשים. ותבא בחצר ותאמר לו שפחתו הנה חנה באה ויאמר לה גם את תהיה חפשית, ותבא אליו חנה וישא עיניו ויאמר לה גבירתי מה תרצי ומה שאלתך וינתן לך, ותאמר, שאלתי ובקשתי שתלוה לאישי כך וכך שהוא חבוש ואסור בבית האסורים ימים רבים ולך תהיה צדקה מאת ה', וצוה לעבדיו להוציא הממון וליתן לה חפצה ויאמר לה הנני עשיתי רצונך ואת יודעת שאני חולה מאהבתי בך עשה רצוני והחייני, ותאמר לו חנה הנני בידך ותחת כנפיך ואין לי להמרות את פיך, אבל אודיעך שבא לך בשעה זו חיי העוה"ב, והזהר שלא תפסיד שכרך וטוב העוה"ב בדבר מועט ואל תאסרני על אישי, וחשוב שהגעת לחפצך, ואל תאבד רב במעט, והנשאר לעולם באשר יכלה ויתם, וחשוב ביסורי הקב"ה, ואל תעשה דבר שתתנחם באחריתך ראה במי ששמע ליצרו כמה יתנחם בלי תועלת, וזו לך שעה קלה ומועטת, לקנות חיים ארוכים ושכר טוב בעוה"ז ובעוה"ב שלא יוכל כל אדם להגיע לדבר זה אלא בעמל הרבה וביגיעה גדולה, ואתה תגיע לרצון בוראך בשעה קלה אם תשמע