אמרי צדיקים תעג

דכאלו האור מתעטף סביבו ועי"ז הבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו, שהם ד' אמות של הלכה שקידש לעצמו, נגד ד' עולמות אבי"ע ומדת המל' שהוא בסוד מלבוש, והוא בסוד ד' חלקי עולמות, כי זה כל האדם ומפורש בפנים, וחושך שהם המחשבות זרות על פני תהום, פי' יגרשם וישליכם וירחיקם על פני תהום כענין ותשליך במצולות ים כל חטאתם ע"ש, ויאמר אלהים יהי אור, ויאמר האדם בכל עת שבא לעסוק בתורה יבקש ויאמר אלהים יהי אור פי' אלהים יאיר עיני בתורתו, אז יזכה ויהי אור, ע"ש. מכיון שהתורה שוכנת אצלו אז גם הקב"ה ושכינתיה שוכנים אצלו דקוב"ה ואורייתא כולא חד, ע"כ מס' אור הגנוז

זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו, התורה מלמדנו סימן שיש לאדם להבין אם עובד להש"י באמת, ואם היתה עבודתו רצויה ביום זה לפני הש"י אף אם ישב כל היום על תורה ועבודה, ומזה יכול לידע, אם מתעורר בבוקר פתאום בהתלהבות רשפיה רשפי אש שלהבת יה לתורה או לתפלה, אזי ידע שעבודתו מאתמול היתה רצויה, והטעם הוא כי מהתורה ותפלה של אדם נעשה לבוש אל הנשמה, וע"י הלבוש הזה עולה נשמתו בלילה למעלה ומתקרבת לקרבן על המזבח ע"י מיכאל כהן גדול, אבל אם תורתו ותפלתו בלא דו"ר לא פרחת לעילא ואין לנשמה לבוש ואין לה עלייה, אבל אם מתעורר בבוקר בהתלהבות להש"י, אזי סימן שהיתה נשמתו קרבן ע"ג מזבח ומאותו אש של המזבח לבו מתלהב להש"י, וזה פי' של הפסוק זאת תורת העולה, פי' סימן לידע אם תורתו ותפלתו פרחת לעילא, היא העולה, היינו יכול לידע מנשמתו אם עלתה על מוקדה על המזבח של מעלה כל הלילה עד הבוקר היתה קרבן ע"ג המזבח ע"י מיכאל כהן גדול, אז ודאי בלי ספק תורתו עלתה והיתה לבוש להנשמה, ובמה יודע זאת, לזה אמר הכתוב והאש על המזבח תוקד בו דוקא, היינו אם בהתעורר בבוקר תוקד בו אש התלהבו' לתורה ולתפלה אזי סימן שנשאר בו מאש המזבח שהיתה נשמתו קרבן לפני הש"י כל הלילה ע"כ

ועד"ז שמעתי בשם הרב ר' זאב מבאלטע, וז"ל איך אפשר לצאת מהטעות והלא יכול להיות שכל מה שאעשה שיהיה הכל מוטעה, ואמר עצה לזה לצאת מהטעות להתקרב לצדיק הדור ולעשות כאשר יצוה, וזה ודאי אינו מוטעה כיון שאינו עושה בשכל שלו ועוד דהצדיק הוא למעלה מהטבע ומהשכל עכ"ד, העולה מדברינו שהעיקר הוא להתקרב לצדיקי הדור וע"י הצדיקים יכול לעבוד את ה' באמת ושלא לטעות א"ע ח"ו. וכמו ששמעתי בשם הריב"ש. הענין מה שצריכין לנסוע לצדיק הדור ולא די בספרי מוסר לבד. אמר הריב"ש זה מפורש בתורה כתיב ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע. ולכאורה די בזה מה שאמר ה' למשה לכתוב בספר ועכ"ז אמר לו ושים באזני יהושע שידבר עמו פא"פ. כי העיקר הוא מה ששומעים מצדיק הדור כי משה הי' צדיק הדור. ועיין במדרש על פסוק ועתה ישראל שמע אל החוקים כו' משל למלך שנתן שני כתרים לבנו ובאריכות הזמן נאבד כתר אחד. אמר לו המלך בני הוי זהיר מאד שתשמור הכתר שנשאר לך מאחר שכבר אבדת כתר אחד ע"ש. כן ישראל היו להם שני כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע. ואחר חטא העגל אבדו כתר א' שהוא נעשה, ולא נשאר כ"א כתר א' שהוא נשמע. ע"כ מזהיר השי"ת את ישראל ועתה ישראל שמע. ר"ל שתראה עתה ישראל לשמור את כתר השני דנשמע שנשאר לך. וזה שמע דייקא. ע"כ כשלומד בספרים שהוא בחי' נעשה אין בזה כח כל כך לעורר אותו כי ישראל אבדו הכתר נעשה. אבל כששומעין מפי הצדיק הוא בחי' נשמע שזהו הכתר שנשאר להם. ע"כ מוכרח כל איש לנסוע לצדיק הדור ולהתקשר בו ע"כ מריב"ש זלה"ה

מובא בס' אור לשמים. מארז"ל הבא לטהר מסייעין לו. ויש לדקדק דהוה ליה למימר הרוצה לטהר. מאי הבא. נ"ל דהנה האדם הרוצה לתקן א"ע ולהאיר נשמתו בלתי