אמרי צדיקים תסח

והמצות מעורר כח עליון וכביכול מחזיקו ע"ש, והענין מבואר כי בהתברך השם הגדול ית' העובדה ממשיך הברכה בעבודתו והוא שרמז הנביא ע"ה באמרו אשר המתברך בארץ יתברך באלה"י אמן, אמר כי סבת המתברך בארץ הוא בשביל שגרם הברכה קודם באלה"י אמן כי העובד בכוונה הראויה הוא מייחד את השם בכחותיו ובזה נותן און וחיל בו בסוד באלהי"ם נעשה חיל ובסוד תנו עוז לאלהים, והענין כי אחר שראתה החכמה העליונה לתקן את הדמות התחתון כדמות העליון וכמו שקבלו חכמי האמת בפרקי האדם שהם לתבנית פרקי המרכבה, ומזה יתבונן האדם היות בנינו מעין בנין האדם העליון, יתבאר א"כ שיש לדמות זה יחס ודמיון עם הדמות העליון אשר נעשה בצלמו כדמותו יתחייב מזה ויאמין כי בהתנענע זה הדמות בפעולותיו כן הדמות העליון יתנועע לקראתו וישמע ויענה אליו, הנה יצוייר כי בהתעוררות שנעורר למטה בעבודתנו, יתעוררו הדברים העליונים למעלה כי התורה והמצוה שהם אמצעי הושם בטבעם זה הכח אחר שנאצלו ונחקקו ממקור ההויה והאור העליון שיהיו הם המפתח לפתוח המקור ההוא שנבעו ממנו בהיותה נפעלות בשלמות ועולות כתיקונן ע"י הדמות התחתון הנבנה כדמות העליון לפי שכל הבניינים מתייחסים זה עם זה ע"ש, ובמדרש איתא א"ל הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל כי שמי אהיה אשר אהיה, מהו אהיה אשר אהיה, כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך, וכן אמר דוד ה' צלך על יד ימינך, מהו ה' צלך, כצלך מה צלך אם אתה משחק לו הוא משחק לך ואם אתה בוכה לו הוא בוכה כנגדך ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מסוברות אף הוא נותן לך כך, כך הקב"ה צלך כשם שאתה הווה עמו כך הוא הווה עמך ע"כ, הנה הוא על מ"ש כי העליוני' מתעוררים כפי התעוררות התחתוני' ולזה דימו העליונים אצל התחתונים כדמיון הצל אצל הצורה להיותם מתייחסים ונערבים זה עם זה ולכך יעורר הצל כפי מה שתעורר הצורה, כך כפי הפעולות אשר יעוררו התחתונים כפיהם יעוררו העליונים טובות או רעות, והוא אמרם ואם אתה מראה לו פנים זעומות כו', והוא אומרם ג"כ כשם שאתה הווה עמו כו', וכל זה הוא מצד הייחס והדמיון אשר ביניהם ולכן ישמעו ויענו העליונים אל התחתונים והוא שיפתח המקור העליון וירד שפע הברכה והאור ע"ש

עוד מביא שם בשם הרב החייט וז"ל כתב הרב החייט בשער המרכבה, התחתונים מעוררים את העליונים ומפני שהכתוב אמר ומבשרי אחזה אלוה וגם כתיב זכר עשה לנפלאותיו, כי באמצעות הדברים התחתונים נשיג העליונים יש רמז גדול לזה בטבע מענין האבן מגניט"ס השואבת הברזל כי כשתזקקנה היטב ותסיר מעליה כל סיגיה ואחר כן תשברנה לשתים ותשים החתיכה האחת בקרן זוית אחד והאחרת בקרן זוית אחרת אפילו שיהיו מרוחקים זה מזה כל מה שתרצה אפי' אלף מילין ותניח הברזל סמוך לא' מהחתיכות האלה תמצא כי כל התנועות שעושה אותה החתיכה עושה האחרת באותה שעה עצמה, ועוד יש לזה רמז גדול בענין היין בחבית כי בעת שהאם שלו שממנה יצא והיא הגפן יש: בה שינוי וזהו כשהיא פורחת עלתה נצה גם היין שבתוך החבית מקבל שינוי באותו הזמן עצמו מצד השינוי המקבל האם שלו אעפ"י שהיין ההוא רחוק ונפרד מהגפן וזהו רמז במ"ש החכם וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים, דובב שפתי ישנים, וארז"ל שפתותיו דובבות בקבר, והענין כי כשמזכירים בזה העולם הלכה בשמו גם שפתותיו מתנועעות בקבר באותה שעה דומה למה שעושה היין הטוב כמ"ש, וגם הפירות מתעפשים בזמן שהאילנות מוציאים פרח ויציצו ציץ, מכל אלו הדברים יש עדות נאמנה על שהאדם עושה ג"כ רושם למעלה, וכל פסיעותיו שהוא פוסע למטה בין לטוב בין לרע, וזה מהצד שנברא מהעליונים בצלם אלהים וזה הצלם האלהי קושרו עם אלהים כמו השרשרות של ברזל התלויה באויר, כי כשתנוע החוליא השפלה שבה תנוע גם העליונה, והמצות הם מעשר ספירות, ובהיות האדם מקיימם למטה