אמרי צדיקים תמח

תשובה וזה דומה דייקא ודוק. ע"כ מספר עץ הדעת

מס' אלימה רבתי מהמקובל אלהי ר' משה קארדיווארי

יש דברים יגיעו לאדם בלי השגחה עליונה רק שהוא בעצמו גרם להם. והיינו שכמה טובות יגיעו לאדם מלמעלה ואפשר שידחם האדם בעצמו בדחייה מעליו. כגון ברכות וטובות עליונות וצריך להצניעם והוא מפרסמם עי"ז יסתלקו ממנו וכיוצא כמה וכמה עניינים שצריך האדם להסתלק מעיני ב"א ולא להתראות מפני שיש כמה מקטריגים. מהם רוחניים מהם גשמיים. ויתלבשו הרוחניים בגשמיים וישלוט עין הרע במעשה האדם. ומעין זה הוא אומרו ויאמר יעקב לבניו למה תתראו. שאסור לאדם להראות שבעה בימי רעב מפני שפוגם ומקנטר במדה השולטת. ועד"ז כמה עניינים. והנה הקב"ה מברך לאדם בברכה והוא יתראה בה עד ישלוט בו עין רעה ותשבר ברכתו ותאבד. ע"ז נאמר אולת אדם תסלף דרכו ועל ד' יזעף לבו. והרי זה דומה לצנים פחים בדרך עקש שפי' לענין החולאים בפ' ל"ב. ולפי הנראה מזוהר שיחשב לחטא מפני שדרך הברכות העליונות להיותן נשפעות ואין ראוי לעכבן ולהפסיקן כעין אין עוד כלי ויעמוד השמן וכיוצא. וראוי לאדם שברכתו מצויה שיעלימה מבני אדם ויסתיר מעשיו ויתרבו ויפרצו. ועד"ז ג"כ הוא ענין הנזיקין שאין ראוי לאדם לסמוך על הנס שמא לא יעשו לו נס מפני עתים גרועים ששולטים החיצונים ומקטרגים בשעת הסכנה ואין הזכות מזומן ויש עון גורם מפני שהיא עת רעה ושעתא גרים ואם עושים לו נס מנכין לו מזכיותיו ועל זה נאמר לשמואל עגלת בקר תקח בידך הרי שהסכימה שכינה עמו וכיוצא ובכלל זה המתנהגים בפחיתות עצמן והולכים אחר מראה עיניהם לחמדתם בהליכת הדרכים והסכנות ואח"כ מתרעמים. ואדרבה הדין עליהם שהכניסו עצמם בסכנות וחייבו עצמן למלך, זולתי אם יהיה לעבודת האלהים במשקל מאזני צדק שראוי והגון להכניס עצמו בסכנה לצורך העבודה שזה יהיה נסיון גדול ועבודה. אמנם בהבלי העולם יהיה חייב. ומענין זה אלו הנושאים נשים לשם ממון ואחר כך ימצא מרורת פתנים בחברתם ויתרעמו. ואדרבא הדין עליהם שעברו תורות. חלפו חק, ומעין זה המוציא הוצאות יתרות ויתמסכן ויתמשכן ויתרעם. ואדרבא הוא בעצמו גרם עליו הרעה. וכן כל כיוצא באלו ורוב רעות העולם יהיה מעין הענין הזה שב"א גורמין לעצמן ברוע בחירה. ע"כ מס' אילמה רבתי מהמקובל אלהי מוהר"ר משה קורדואירו זללה"ה

עוד שם ענין נסיון הצדיק כעין י' נסיונות שנתנסה אברהם. טעם הענין מעין יסורין של אהבה והיינו שהשכינה מתעלית ומתכבדת בעמוד הצדיק על הנסיון כאומרו עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולכך נתנסה אברהם להעמיד השכינה ביחוד הדעת העליון בנסיונו והיינו עתה ידעתי והוא מעין מעשה המצוה ועד"ז נאמר ה' צדיק יבחן והייסורים מצד דינו הצדק העליון והנסיון מצד הימין ליחדה שאינם דין אלא מביאו אל עומדו נגד יצרו ואינו מייסרו כענין עקדת יצחק. והבא על הנסיון ומבטלו פוגם כעין דוד שנאמר זמותי בל יעבור פי. ולכך העומד בנסיון כעין אברהם יצחק יעקב נעשה מרכבה להקב"ה. עכ"ל

תיקון סעודה

לפי ששנינו אבות פ"ג ר"ש אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו ד"ת כאלו אכלו מזבחי מתים. אבל ג' שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו ד"ת. כאלו אכלו משולחנו של מקום ב"ה שנאמר וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'. לכן מי שטרוד בפרנסתו. ראוי שיקרא עכ"פ זה המעט קודם ברהמ"ז. ובשעת הדחק יוכל לצאת בזה ליפטר ידי חובת לימוד בכל יום. מקרא. משנה. הלכות, ואגדות. וגם ספרי יראים בשעה קלה

תורה (פ' ראה) נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך: