אמרי שמואל א לב

הפעפוע עד להרוטב הרי נתבטל כנ"ל לכאורה קשה להבין דהרי אם נפל הטפה על הריקן מעט רחוק ממקום הרוטב אזי נכנס הפעפוע של הטפה מעט מעט עד שמגיע לרוטב א"כ הרי נאסר הרוטב של בשר הנבלע בקדירה מיד שנפלה הטפה של חלב עליה טרם שהגיע הפעפוע להרוטב ומאי אהני לן מה שמגיע אח"כ להרוטב הרי כבר נאסר אך באמת נלפע"ד דלא ק"מ דאם נאמר דהגיע הפעפוע של הטפה עד הרוטב אזי כמו כן צריכין אנו לומר דהפעפוע של הרוטב שנתבשל עתה עולה ג"כ למעלה עד מקום נפילת הטפה משום דמאיזה טעם נחלק הפעפוע של הרוטב המתבשל עתה מהפעפוע של הטפה וא"כ תיכף שנפלה הטפה מתערב בהפעפוע של הרוטב המתבשל עתה ונתבטל משא"כ אי אמרינן דהפעפוע של הטפה אינו מגיע להרוטב אז חוששין ג"כ שמא הפעפוע של הרוטב המתבשל עתה אינם מגיעים ג"כ להפעפוע של הטפה א"כ הפעפוע של הטפה אינם מגיעים להפעפוע של הרוטב המתבשל ולא נתבטל בהרוטב משו"ה אוסרים הלחלוחית שבכלי עד ס'

צל"ע לפענ"ד מה שכתוב בדברי המחבר בסי' צ"ב סעיף ו' וז"ל נהגו העולם לאסור כשנפלה על הדופן שלא כנגד הרוטב ופי' ע"ז הט"ז בס"ק כ' לשון איו"ה וז"ל נהגו העולם לאסור התבשיל אפילו יש ס' בתבשיל נגד הטפה דמאחר שנפלה נגד הריקן אז ודאי מפעפע רק בדופני הקדירה לבדה וחיישינן שמא עלה אח"כ פעם אחת רתיחת הקדירה ונגע לאותו מקצת דופן הקדירה שנאסרה או שמא יגע בה עתה בעת העירוי קודם שיצטנן עכ"ל ולפי שכלי הדלה לא אבין זאת דלפי מה שכתוב בט"ז לעיל אות י"ט וז"ל אם נפלה נגד הריקן אז נאסר חלק גדול בקדירה דשמא מפעפעת חלק גדול ועכ"פ לא עד הרוטב דאם לא כן הוי נפלה נגד התבשיל כו' וכן כתבתי לעיל בשם הפרישה בס"ק י"ט דאם הגיע הפעפוע להתבשיל הרי נתבטל וא"כ בנ"ד בנפלה הטפה נגד הריקן יש כאן ס"ס להתיר חדא דלמא הגיע הפעפוע להרוטב ונתבטל ואת"ל שלא הגיע הפעפוע להרוטב עדיין יש ספק שמא לא עלתה הרתיחה אח"כ. לכן היה נלפע"ד מזה להוכיח ולעשות סניף לפסוק כדעת מהרא"י שמביא הש"ך בס"ק כ"ד שכתב דנוהגין להתיר ע"י צינון אך הפמ"ג על הש"ך ס"ק כ"ד ועל הט"ז ס"ק כ' לא כתב כן רק כתב דנוהגים להחמיר שלא במקום ה"מ

גם לפי"ז צל"ע עוד בזה לפענ"ד היינו אם נפלה הטפה נגד הריקן והקדירה היתה ב"י ואח"כ עלתה הרתיחה נגד נפילת הטפה דלכ"ע צריכין אנו לאסור אם לא היה ס' פעמים ס' ולפענ"ד אזי לא יצויר שיאסור דווקא אם בישלו עתה בקדירה שאר תבשילין או בשר עוף אז אמרינן דהטפה שנפלה אסרה את הבלוע בשר בהמה שהיו בדופני הקדירה עד ס' ונ"נ ואח"כ כשעלתה הרתיחה נאסר מה שבקדירה. אבל אי בישלו עתה בהקדירה בשר בהמה אזי אח"כ כשעלתה הרתיחה אזי הבלוע בשר הנ"נ ע"י נפילת הטפה של חלב כשנתערב אח"כ עם הבשר שבקדירה הוי מין במינו ואינו אוסרת בקדירה עד ס' רק מדרבנן דמן התורה ברובא בטיל דנגד הטפת חלב לבדה יש ס' וכיון שביארתי לעיל דבנפילת הטפה נגד הריקן אזי יש ספק אולי הגיע הטפה עד הרוטב ונתבטל רק דכל החשש שאולי לא הגיע הטפה רק עד סמוך לרוטב וא"כ בנ"ד הוי ספיקא דרבנן ומותר ולא יצויר שיאסר רק אם בישלו בהקדירה שאר תבשילין שאינם בשר בהמה אז אמרינן דהטפת חלב שנפלה על הריקן אסרה עד ס' ונ"נ ואח"כ כשעלתה הרתיחה אזי נאסרה מה שבקדירה עד ס' פעמים ס' מדאורייתא כיון שהמה אינו מינה: