אמרי שמואל א ל

דצריך ס' נגד כולו כיון שבלע איסור וכ"ש לפי שיטת הרא"ה הנ"ל וכנ"ל

העולה מזה דבכף של איסור אם תחב במקצת צריך ס' נגד כולו כדעה האחרונה שבסי' צ"ח בין להרשב"א בין להרא"ה. גם להרא"ש דשילהי עכו"ם דכתב דאמרינן חם מקצתו חם כולו להבליע ולהפליט לחומרא כנ"ל צריכין אנו ג"כ לפסוק כדעה האחרונה שצריך ס' נגד כולו. ואם תחב הקתא אוסר ג"כ. ולענין הגעלה אזי אם נשתמש במקצת דבר איסור צריך להגעיל כולו להרשב"א. ולהרא"ה אזי אם נשתמש האיסור במקצת אזי סגי הגעלה במקצת וכן פי' הט"ז בסי' קכ"א ס"ק ז'. ולענין תחיבת כף חולב לבשר במקצת אזי להרשב"א סגי בס' רק נגד מה שתחב כדעה הראשונה היינו אם לא נשתמש בהכף חולב באותו מעל"ע בחלב רק במקום שתחב עתה בהבשר לכן סגי בס' רק נגד מה שתחב אבל אם באותו מעל"ע השתמשו בכל הכף בחלב ועתה תחבו בבשר במקצת יוכל להיות דגם הרשב"א סובר דצריך ס' נגד כולו דכי אמרינן להרשב"א דהיכא היתרא בלע קיל היינו היכא דבישל במקצת כלי סגי להגעיל באותו מקצת שבישל ואף דכשבישל מעיקרא ההיתר במקצת הלכה הבליעה בכולו ועתה כשהגעילו באותו קצת יכול להיות שלא פולט ע"י אותו הגעלה כל הבליעה מדופן הקדירה שלמעלה מההגעלה כ"א מעט וע"י בישול השני יוצא מכ"מ סובר הרשב"א דהיכא דהיתרא בלע סגי בהגעלה רק נגד מה שנשתמש ההיתר היינו כיון דהא דנבלע בהקדירה אף נגד המקום שלא נשתמש הוא היתרא בלע הוא טעם קלוש ע"כ אם הגעיל אח"כ המקום שנשתמש אזי אינו ראוי לחול עליו את השם הראשון חלב או תרומה. אבל אם בישל מעיקרא ההיתר בכל הכלי אזי סובר הרשב"א דצריך הגעלה בכל הכלי ואם תחב אח"כ הכף במקצת בבשר בלא הגעלה אזי יכול להיות דגם הרשב"א סובר דצריך ס' נגד כולו כיון דהבליעה שבקדירה היתה ע"י בישול בכולו ולא ע"י שבישל במקצת והלכה הבליעה למעלה אזי בזה לא קאמר הרשב"א דהיתרא בלע קיל כדמוכח כ"ז מהסוגיא דפ' דם חטאת ד' צ"ו דקאמר אותה למעוטי תרומה ולהרשב"א הוי הטעם משום דהיתרא בלע ע"ש ולא משום כבולעו כך פולטו

ולשיטת הרא"ה דסובר דהא דמקילינן בתרומה שאינו צריך להגעיל רק המקום בישול הוא משום דכבולעו כך פו פולטו אזי בוודאי בענין נ"ד אם תחב כף חולבת במקצת צריך ס' נגד כולו כדעה האחרונה

ולענין מה שזכרתי קושית הכרו"פ והחוות דעת מה שמקשים על ספיקא של הסמ"ק שכ' טפה חלב שנפלה על הקדירה מספקא לן בפ' דם חטאת אי מפעפע בכל הכלי או לא והקשה ע"ז הכרו"פ מאי מספקא ליה להסמ"ק הלא שם בגמ' נפשט האבעיא דבקדשים מפעפע ובתרומה וכ"ש חולין לא מפעפע. ולפי מה שביארתי לעיל דילפינן בכ"מ מקדשים דמפעפע א"כ גם בתרומה ובחולין מפעפע רק הא דממעטינן תרומה וחולין הוא משום דאמרינן או כשיטת הרא"ה משום דכבולעו כ"פ או כשיטת הרשב"א משום דהיתרא בלע קיל א"כ הכא בטפת חלב שנפלה על הקדירה אזי לכ"ע אמרינן דמפעפע א"כ יקשה לנו דברי הסמ"ק מה שכתב דמספקא לן בפ' דם חטאת אי מפעפע או לא

ע"כ נלפע"ד לבאר כוונת הסמ"ק ע"ז האופן היינו דע"כ כוונת הגמרא בהאיבעיא אי בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי או לא אזי כוונת הגמרא שהספק הוא אי התבשיל שבישלו פעפע מלמעלה או לא ואי פעפע למעלה אזי יש עוד ספק עד כמה מגיע הפעפוע אם בכולו אם במקצתה דל"ל דהספק הוא בגמ' רק אי מפעפע בכל הכלי או שאינו מפעפע כלל למעלה ממקום הבישול זה אינו דכיון דמספקא ליה לבעל האיבעיא שאולי עולה הפעפוע למעלה ממקום הבישול אזי בוודאי מספקא לו ג"כ עד כמה עולה הפעפוע אם בכל הכלי או במקצתה דמהיכא