אמרי שמואל א קח

לא ידע דנפל מיניה ומשני הגמ' לכדר' יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ואמרינן דבשעה שמצא מצא לאחר יאוש דכבר משמש האובד וידע דנפל מיניה ואייאש ה"נ יקשה לכאורה קושית הגרע"א אמאי הרי אלו שלו אימא דנפל מיתום קטן שאף אי ידע דנפל מיניה ואייאש אין יאוש שלו מועיל כלום אך זה נוכל לתרץ דזה לא קשה אמאי הרי אלו שלו אימא דיתמי נינהו ולא מהני יאוש שלהם משום דנוכל לתרץ דאזלינן בתר רובא ומסתמא נפל מגדולים כדמשני הגמ' בדף כ"ב ע"ב באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן והא דפריך הגמ' בדף כ"ב יתמי מאי ולא פריך הכי בדף כ"א אמאי הרי אלו שלו אימא של יתומים נוכל לומר דלהכי פריך הגמ' בדף כ"ב מחום דכוונת הגמ' לאסוקי פרכא אחרינא דפריך שם מוחזק ועומד מאי משו"ה לא קשה קושית הגרע"א על הגמ' דהכא כמובן

אך תמיהא לי טובא על דברי הגאון הנ"ל דהנה משמע מדברי הגאון הנ"ל דאף אי נימא דקטן ל"ל זכיה לנפשיה מ"מ בלקח שכחה ופיאה אית ליה זכיה מדאורייתא והלא מהגמ' דמס' ב"מ דף י"ב מוכח להיפך דאי נימא דקטן ל"ל זכיה לנפשיה מדאורייתא גם בלקט לא יהיה לו זכיה לנפשיה מדאורייתא דפריך שם הגמ' לשמואל דסובר מציאת קטן לאביו משום דל"ל לקטן זכיה לנפשיה פריך הגמ' מהברייתא דהשוכר את הפועל ילקט בנו אחריו כו' ואמר שמואל הלכה כר"י כו' אלא אי אמרת קטן ל"ל זכיה לנפשיה כי קא מלקט אמאי אשתו ובנו מלקטים אחריו אלא ש"מ דקטן אית ליה זכיה וקשיא משמואל אדשמואל ע"ש והשתא לפי מה שכ' הגרע"א דאף אי נימא דקטן ל"ל זכיה לנפשיה מ"מ בלקט אית ליה זכיה א"כ לא יהיה פרכת הש"ס כלום משמואל אשמואל דנוכל לומר דבכ"מ ובמציאה סובר שמואל דקטן ל"ל זכיה אבל בלקט אית ליה לקטן זכיה לנפשיה מדאורייתא ומשו"ה פסק שמואל כר' יוסי דבין כך ובין כך ילקט בנו אחריו משום דבלקט אית ליה לקטן זכיה לנפשיה מדאורייתא אלא ודאי משמע מהגמ' דלא נוכל לחלק בזכיית הקטן בין לקט לבין מציאה ודלא כהגרע"א הנ"ל

גם נלפע"ד להביא קצת ראיה דלא אמרינן שהעניים יש להם חלק בהלקט רק שיש להם זכות שיכולים לזכות מההפקר ממתני' דמי שליקט את הפיאה ואמר הרי זו לפלוני עני ר"א זכה לו וחכמים אומרים יתננה לעני הנמצא ראשון עכ"ל ואי אמרינן דהעני שלקט יש לו חלק בהלקט יקשה א"כ אמאי קסברי רבנן שיתננה לעני הנמצא ראשון אמאי לא יהיה הברירה בידו לתת למי שירצה אלא ע"כ שלעני הלוקט אין לו זכות בהפיאה קודם שזכה בה וכיון שלא כיון לזכות לעצמו אין לו זכות בהם כלל משו"ה קסברי רבנן שיתננה לעני הנמצא ראשון אף דלכאורה קשה להבין הסברא אמאי יהיה שוה בזכיית הקטן לקט לשאר דברים. דלכאורה סברת הגרע"א נכונה מאוד דבלקט כיון דהתורה זכתה לכל זכתה נמי לעניים קטנים אך ע"כ מוכרחים אנו לומר דהתורה לא זכתה כלל עניים בלקט שיהיה בהם חלק רק דרחמנא אפקיה להלקה מרשות הבעלים ואפקריה ע"ז האופן שיהיה הפקר לעניים ולא לעשירים להכי יכולים עניים לזכות מההפקר א"כ כיון דקטנים אין להם יד ממילא אין יכולים לזכות גם בהלקט למ"ד קטן ל"ל זכיה מדאורייתא ואי אמרינן קטן אית ליה זכיה מדאורייתא ויש לו זכיה כשאר עניים גדולים רק שבאמת אין להעניים חלק בהלקט כ"ז שלא זכו בהן שהלקט שבשדה אינו רק הפקר לעניים וכמו שבכל הפקר אין לשום אדם זכות כ"ז שלא זכו כמו כן בהפקר של הלקט אין להעניים בהם זכות כ"ז שלא זכו רק שיש להן זכות קלוש בהלקט שכל זמן שהם רוצים ללקוט אזי המה קודמין להעשירים וזכות קלוש כזה בגילוי