אמרי שמואל א קו

יטענו להאשה דכיון דהגט שבידך כבר נפל ואתרע ע"כ לא תוכל להוציא ממנו הפירות עד שתביא ראיה אימת מטא גיטא לידך וא"כ טענת אייתי ראיה מסייע לחזקת ממון וכן בשטר חוב שנפל ויש בנ"ח שכתבתי בשם הנתיבות דצריך להחזיר ואם יבא לטרוף מהלקוחות יאמרו הלקוחות אייתי ראיה כו' דהא דאהדרוה לך רבנן הוא רק כדי לגבות מב"ח ולא ממשעבדי וא"כ טענת אייתי ראיה מסייע להמוחזק היינו דהמוחזק יכול לטעון דכיון דשטרך שבידי אתרע בנפילה אימור לא נתנו לך בזמנו ולא תוכל להוציא ממנו מספק אבל הכא גבי שובר דהבעל הוא מוחזק בכתובה והלקוחות שלקחו כתובתה בטובת הנאה יתבעו מהבעל הכתובה בזה הטענה שהבעל ייתי ראיה שבא לידי השובר בזמנו דאימור שמקחנו הוא קדים להשובר שלך א"כ בזה הטענה של אייתי ראיה רוצים להוציא מיד הבעל המוחזק וזה אי אפשר כיון דהבעל טוען ברי ויש לו ג"כ חזקת ממון אזי בוודאי טענתו מעליא א"כ שפיר פריך הגמ' וליחוש שמא כתבה לתן לו השטר בניסן ולא נתנה עד תשרי ואם ימסרו להבעל אזי יפסידו הלקוחות שלא יהיה מהני שוב טענתם של אייתי ראיה להוציא מן המוחזק. והא דכתבתי דהכא בענין שובר נקרא הבעל מוחזק קושטא הוא שכן הוא מוכח מהגמ' מהלשון של הגמ' במה שאמרו ואזלא וזבנה לכתובתה בטובת הנאה עכ"ל ומהלשון של טיבת הנאה משמע שמכרה להכתובה בעודה תחתיו ע"מ שאם ימות בעלה או יגרשנה יגבה הלוקח וכן פירש"י בד"ה מצא שובר ובד"ה ואזלה דמיירי שכתבה השובר לבעלה ועודה תחתיו ושמכרה לאחר ועודה תחתיו וא"כ הבעל עדיין מוחזק בהקרקע שיחד לכתובתה ומה דקאמר הגמ' ואתיא למיטרף הלקוחות שלא כדין הוא לא משום שבא הקרקע המיוחד לכתובתה ליד הלקוחות והבעל בא ע"י השובר לקחת מהן רק שהפשט הוא כפירש"י שם ד"ה ומפיק לשובר שפירש"י שם וז"ל ויחזיק הבעל בקרקע המיוחדת לכתובתה שלא כדין משו"ה ל"ל דיתנו לו השובר וכשיבאו הלקוחות למיטרף יאמרו לו אייתי ראיה זה אינו דלהוציא מהמוחזק לא מהני טענת אייתי ראיה וכנ"ל

אך לאחר העיון נלפע"ד דליכא לחלק בכך דטענת אייתי ראיה לא מהני להוציא מן המוחזק דלפי"ז לא יתישב הגמ' דלעיל דף י"ט ע"א דאיתא שם מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה כו' וליחוש שמא כתבה ליתן בניסן ולא נתנה עד תשרי ואזל בעל זבן פירי מניסן ועד תשרי ומפקא לגיטא דכתוב בניסן ואתיא למיטרף לקוחות שלא כדין כו' כי אתיא למיטרף אמרינן לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך. ולפי פשטות הענין של משמעות הגמ' משמע דמיירי שהלקוחות כבר גבוי להפירות שלקחו מהבעל ועתה באה האשה ע"י גט שבידה שזמנו מוקדם מהמכירה של הבעל ורוצה לטרוף מהלקוחות הפרי משו"ה קמשני הגמ' שהלקוחות יטענו להאשה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך שבהטענה של אייתי ראיה יזכו המוחזקים בהפירות היינו הלקוחות ויתישב שפיר לכאורה אך עדיין לא יתישב אם נאמר שטענת אייתי ראיה לא מהני רק להחזיק אבל לא להוציא עי"ז ממון וכנ"ל א"כ עדיין יקשה קושית הגמ' באופן אחר במאי דקאמר מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אמאי יחזיר לאשה דניחוש שמא יפסידו לקוחות היכא שעדיין לא גבו הפירות רק שהפירות עדיין מחוברים ושמא כתב ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי ואזל בעל זבן פירי מניסן עד תשרי והפירות עדיין מחוברים ואתיא למיטרף לקוחות שלא כדין שאז לא יהיה מהני טענת אייתי ראיה שיטענו הלקוחות לה אייתי ראיה אימת כו' דכיון דאמרינן דטענת אייתי ראיה לא מהני להוציא מהמוחזק וכנ"ל אלא ע"כ שמעינן מזה