אמרי שפר קלצ'קין קס

ומי נפיש אגרייהו טפי מריבית ומציצית ומשקלות א"ל אע"ג דלא נפישי אגרייהו טפי מאיסי למיכלנהו, פרש"י שהן מעולין ונאין ואינן נמאסין בשקצים הללו להכי כתב לשון עילוי שמעלה גדולה היא אצלם, ולכאורה אדרבא יותר ראוי קבלת שכר להפורש מדברים שנפשו של אדם מתאוה להן מהפורש משקצים ורמשים שנפשו של אדם קצה מהן, וע' מכות (דף כג) בכורות (דף לז) והא דקאמר אלמלא העליתי כו'. היינו שבמה שישראל נפרשין משקצים ורמשים ודבר המאוס, מאהבים ומקדשים שם שמים, שמצטיינים ישראל בנקיות וטהרה, שהוא תפארת לעיני העמים, ולהכי כתיב בזה לשון עילוי, שיש בזה קה"ש יותר מהפרישה משאר מאכלות אסורות, וע' שבת (דף עה) שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנא' ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כו' יע"ש, ובמד"ר נשא פ"ז (ומצורע פי"ז) שצרעת באה על המחלל שם שמים, זה גחזי שרץ אחרי נעמן ליטול ממנו ממון, אלישע קידש שמו של הקב"ה שלא רצה ליטול מנעמן כלום, וגחזי רדף אחריו ונשבע לו לשקר ששלח לו אצלו שישלח לו ממון נמצא זה מחלל ש"ש מה שקידש אלישע, א"ל הקב"ה לגחזי רשע אתה אמרת חי ה' כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה, נשבעת בשמי כדי לחללו, וצרעת נעמן תדבק בך ע"כ, ושלא רצה ליטול מנעמן שאמר קח נא ברכה מאת עבדך, אף שלא נמנע ליהנות מאחרים כמ"ש בברכות (דף י) הרוצה ליהנות יהנה כאלישע, מאן לקחת כסף מנעמן, כאשר כוונתו היה רק לקדש שם שמים כמ"ש יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל, והבוערים בעם לא ידעו להבחין ולהבדיל האמת מן השקר ותחבולות שוא אשר יעשו בלהטיהם כומרי האלילים, ואך בראותם כי בכפיו לא דבק כל מאוס, ובצע כסף לא לקח, יבחינו קדושת וישרת לב נביאי ה', ובזה יקדש שם ה' בעיני העמים, וגם אאע"ה שמרגלית טובה היתה תלויה בצוארו כו', ב"ב (דף טז), וביאר במו"נ שבהגה פיו דברי חן שהיו ערבין לשומעיהן כמרגלית טובה, נתן לתועים בינה שיש בורא יחיד ומיוחד, בכל זאת לא התקבלו דבריו על לב החשוכים ונעדרי תבונה, לולא עשה אכסניא ופונדק במדבר והאכיל עוברי דרכים בחנם, וכאשר גדולה לגימא, שמו אזן קשבת לדבריו שנאמרו בהשכל ודעת, ואשר ערבו לשומעיהן ועשו פרי כמ"ש ואת הנפש אשר עשו, שהכניסן תחת כנפי השכינה, וע' נדרים (דף לח) שכל הנביאים עשירים היו כו', יונה דכתיב ויתן שכרה וירד בה וא"ר יוחנן שנתן שכרה של ספינה כולה, דהגם שהיה יכול לפחות משכר כל הספינה, שיתר הנוסעים היו משתתפים מעט בשכרה, נתן כל שכרה, למען יתקרבו אליו הנוסעים אתו מבני הנכר עובדי עץ ואבן, וישימו אזן קשבת לתוכחת מוסרו (ולצורך מצוה ליכא לא תחנם כמ"ש הר"ן גיטין), ולזאת מתנאי הנבואה שיהא עשיר, שהבריות יקבלו הנאה ממנו, והוא לא יצטרך להם, ואך אז יתקבלו דברי מוסרו, וזה מ"ש בשבת (דף לג) ויחן את פני העיר, מרחצאות תיקן להם, שבבוא יעקב לקרוא בשם ה', לא התקבלו דבריו לאנשי שכם, עד שתיקן להם מרחצאות, שקבלו תועלת חומרי מורגש, ואז שמו אזן קשבת לדבריו, ולמד לתועים בינה, וגם אלישע שנהנה מהשונמית למען טובתה, כמ"ש ושמת משענתי על פני הנער, שהועיל לה זכות הנביא, שהיתה לו למסעד ומשען, לא רצה ליטול מנעמן הארמי, ורצה לקדש שמו של הקב"ה, וגחזי באמרו, חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי ה' כי אם רצתי אחריו וגו', נשבע בשם ה' כדי לחללו, וזה שאמרו בסוטה (דף מז) ובסנהדרין (דף קח), שבאותו שעה היה אלישע עוסק בשמנה שרצים, אמר לו רשע הגיע עת ליטול שכר ח' שרצים וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם, ולכאורה יפלא מה זה ענין לעסק בשמנה שרצים (ומה שביאר אחד מהמבקרים, שרומז עמ"ש פ' ח' שרצים, מענין רחיצה בנהר לרפואה, הם דברי תהו, כי רק רחיצה זמן רב יועיל לתרופת הגנה (פראפילאקטיש), ורפואת מצורע בטבלו בירדן שבע פעמים, הוא נס גלוי, ואין לזה שום מבוא בדרך הטבע, כידוע בספרי הרופאים, וכן מ"ש וצרעת נעמן תדבק בך, ויצא מלפניו מצורע כשלג, הוא נס גלוי], ויתכן שאמר שהיה עוסק בשמנה שרצים, דכתיב בהו המעלה אתכם וגו', שהעלה הקב"ה את ישראל ממצרים בשביל שנבדלין משקצים ורמשים ודבר המאוס, שבזה מאהבים ומקדשים שם שמים, ולא נתנה תורה אלא לקדש שמו הגדול, ולא לחלל ש"ש בנטילת כסף מנעמן הארמי, וזה מ"ש העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וגו', והנה המרמין האינו יהודי או מרבים בנשך ותרבית, מלבד האיסור שעושין, וגם עוברין על חוקי הממשלה יר"ה שהוא עון פלילי, הם מחללין שם שמים וגורמין רעה גדולה לכלל ישראל, כי על כל העדה תצא הקצף, וגדול עונם מנשוא, וע' חו"מ סי' שפ"ח סעיף י"ב בהג"ה. ורבים טועים ומתעין עצמם לחשוב שכל מה שמבואר בספרים להחמיר בטעות ואונאת אינו יהודי, הוא רק מפני איבה, ובאמת לא כן הדבר, והוא איסור גמור, וכמו שהבאתי מ"ש הב"ח דממ"ש בלשון הטור, לעובדי כוכבים, היינו דוקא לעובדי כוכבים ממש, ומזה מבואר דכל מקום שכתוב בטור ושו"ע עכו"ם היינו בדיוק עובדי כוכבים ממש, ואינו מדבר כלל מהאומות שבזמנינו המאמינים בהשגחה ושכר ועונש, וכמו שמפורש במאירי וכמו שהוכחתי זה למעלה. וכאשר תצוה עלינו תורתנו הקדושה לשמור אורחות הצדק והמוסר. ולדבוק במדותיו של הקב"ה לחמול על כל יציר נוצר: אודה לה' אשר עזרני להדפיס ספרי זה, אשר קראתיו בשם אמרי שפר על שם הכתוב נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר יען כי רמוז בו שם כבוד אדוני אבי מורי הרב הה"ג המפורסם בתורתו ויראתו הטהורה סועק"ה כקש"ת מוהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל שהיה רב דק' שימבורג בקורלאנד ושם מנוחתו כבוד, ונח נפשיה דרב עטרת ראשי הודי ותפארתי ביום ר"ח שבט שנת תרנ"ד, והשאיר אחריו בכתב יד קדשו שו"ת אילה שלוחה, וקונטרס אחד ממנו כבר הוא בדפוס ובקרב הימים יצא מהדפוס, וגם יודפס קונטרס שני אחר שישלם סדורו והעתקתו בעז"ה. וגם שם כבודת א"מ הרבנית הצדקת מרת חיה שרה תנצב"ה הכ"מ, אשר הלכה למנוחות וחשכה כוכב נשפי ביום ז' שבט שנת תרנ"ה, רמוז בקרבו, והנה הדפסתי רק מעט מזער חלק קטן משו"ת וחדושים שלי, כי אין מוצא לכסף הדפסה הדרושה, ולישועת ה' אצפה כי יחנני ויעזרני להדפיס מרבית השו"ת וחדושים אשר אתי בכתובים, וגם אם ספרי קובץ הדרושים אשר הגדתי בקהל רב, השוים לכל נפש אף לאנשים אשר יכבד עליהם העיון בדבר הלכה, ואת ספרי בעניני חכמה ומדע, הנדרשים לבאר דברי רבותינו הקדושים [וגם בספרי זה סוף סימן ל"ד בענין שאלת השחיטה, נתבארו דברי חז"ל ע"פ חוקי הפיויאלאגיע] ואקוה כי יהיה רב התועלת להמעיינים: דברי המצפה ומיחל לישועת ה' אליהו קלאצקי. החב"ק מאריאמפאל אמפאל בעהמ"ח ספר אבן הראשה.