אמרי נועם (הגר"א) קיב

וזתים שיעורן שוה בין לענין מעשרות בין לענין שניה ושלישית דהיינו הבאת שליש ולכך פריך הגמ' ע"ז מנא הני מילי ר"ל בשלמא שאר מינים דאין שיעורן שוה מסתמא שיעורן מדרבנן אבל הני תבואה וזתים דשוו שיעורן מסתמא דאורייתא הוה

לכך פריך הגמ' מנא הני מילי. וכלל הדברים הכא לענין שניה ושלישית הבאת שליש בתבואה וזתים ובהני אפי' לענין מעשר שיעורא בהכי כנ"ל. האורז והדוחן והפרגין בתר השרשה לענין שניה ושלישית אילן בתר חנטה. ירק בתר לקיטה. פול המצרי דיש בה שני מינים יש שזורעין לירק ויש שזורעין לזרע פסק הירושלמי דהכל הולך אחר גמר פרי דשמואל לא קאי אלא אפול המצרי ולפ"ז מתורץ קושית התוס' שהקשו (בדף י"ג ע"ב) בד"ה גמר פירי

דף י"ג ע"א ועשת את התבואה לשלש אל תקרי לשלוש אלא לשליש לכאורה תמוה היאך מוכח מהאי קרא לדרוש על שליש ותירץ רבינו הגאון ז"ל דהכי פירושו ועשת את התבואה לשליש ר"ל כשיהיה שליש גידולו יהיה כמו תבואה שלמה בכל שנה נמצא כשיגדל כולו יהיה כל אחד ג' פעמים כתבואה שלמה על כן יהיה על ג' שנים: תיקוני השגיאות והשמטות מס' אמרי נועם דף ג' ע"ג שורה ה' מ"ב צ"ל י"ב. שם ע"ד שורה ז' ביומא דף ע"ה ועוד שהיה יום השבת כמפורש בגמ' שבת (פ"ז ב') ולא ירד עד הלילה במוצש"ק כמו שלא ירד המן בשבת ולכן אמר שם וכו' כצ"ל

דף ה' ע"ב שורה כ"ד כמו שכתב. צ"ל כמו דתנן: שם שורה כ"ח כמו שכתב צ"ל כמו דתנן: שס שורה ל' שכתב צ"ל שאמרו: דף ו' ע"א שורה ט"ו בפ"ב צ"ל בפ"ג: שם ב' ג' עובר זמן ק"ש גם לר"א ונראה כו' כצ"ל: דף ז' א' ב' מתחיל צ"ל מתחילה: שם ב' ל"ד בעקבתא במשיחא צ"ל בעקבות דמשיחא

שם בד"ה לעולם ירגיז וכו' שיהי' רודף את השונא עד שיכניעהו לגמרי ואם לא יעשה כן ויעמוד מלרדוף יתחזק השונא ויתחיל לרדוף את הראשון אבל כשרואה שהשונא נכנע לגמרי אז יפסוק מלהלחם עמו אבל במלחמת כו' כצ"ל

שם ד' שורה מ' במילו"י צ"ל במיליה: דף ח' א' שורה כ"ג בביאור צ"ל בביאורו: דף ט' א' שורה י"ז סימנים צ"ל זמנים: שורה שלפני אחרונה דאבהו צ"ל דאבוה: דף י' ב' שורה ג' מאימת צ"ל מאימתי: דף י"א א' שורה כ"ב ה"י צ"ל וה"ו וה"ז: דף י"ג ע"ג שורה ל"ה ד' ז' צ"ל ד' ט': שם ד' שורה י"א מהמשל"ל צ"ל מהמשל: שם שורה כ"ו והיה צ"ל יהיה: שם ד' שורה ט"ז סי"ז צ"ל ס"ז: שם שורה כ"ט דפורש צ"ל דפירש

דף ט"ז א' שורה ל"ב ולא נרשם מקומו ועל עצמו לא התפלל ואהני צלותי' רק על בניו ויותר נראה שט"ס כאן וצ"ל שלא מצינו שהוציאו עליו פי' רק על בניו הוציאו לעז ולא עליו וע"ז אמרו בשבת דאהני צלותי' א"כ גם על בניו הוזכר בתפלתו והיינו ומעזי פנים שלא יוציאו לעז לא עליו ולא על בניו ודלא כפירש"י מעזי פנים של יתגרו בי שהוא ענין אחר וא"כ מ"ש ומעזות פנים צריך לפרש כפי' הגר"א כאן שלא יהיה לו בעצמו כו' כצ"ל

שם פ"ד שורה ה' הי' לא צ"ל הא לא: דף י"ח ב' שורה כ"ז מס' צ"ל מ"ס: שם ד' שורה ב' סי' י"א צ"ל סי' ר"א: