אמרי כהן ריג
Imrei Cohen 213 · אמרי כהן · free full Hebrew text
Open in the reader →סימן ל'. בד' הש"ג פ"ק דע"ז מ"ש לענין ערכין דהוא ענין פדיון ובד' התוס' ב"ב (קל"ד.) ובענין אי אמרי' בצדקה אמל"ג כמסלה"ד הפוסקים אי מועיל מחשבה בצדקה כמו בהקדש ובישוב ד' רש"י במנחות (ד':) ופילפול בד' הירושלמי פ"א דמגילה הי"א ובפסחים פ"ב ה"ד לענין שלמי חגיגה הבאים בבמה קטנה שכשרים ולא עלו לבעלים לשם חובה, ובענין חוב"ע בזמן נוב וגבעון ובענין אי הר המורי' קודם מ"ת הי' לו דין במת צבור לענין כ"ש וכיו"ב ובישוב ד' רש"י בפ' תולדות עה"כ ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות וגו', חקירה בקרבנות הקריבין בבמות אי צריכין מליחה וישוב לד' הרמב"ם פ"ח מה' ערכין ה"ט וישוב לקו' התוס' בע"ז (י"ג.)
סימן ל"א. בדין הביהכ"ס שבזמנינו הנקראים ענגילישע קלאזעטי"ן אי מועיל הנט"י בשם שלא יצטרך ליטול ידיו עוה"פ וכן בביהכ"ס של מסה"ב
סימן ל"ב. בדין עבורי אחסנתא מבן האינו הגון לבן הגון אי שרי במקצת עכ"פ בחייו ביאור רחב בעני"ז בש"ס דב"ב (קל"ג) ובד' הרשב"ם שם ועוד מענין לענין באותו ענין
סימן ל"ג. בד' רש"י סוטה (ו':) בענין שלא לשמה במנחה, וישוב לד' הרבינו גרשום עה"ג ש"ס בכורות (ל"א.) ופילפול עצום בענין ציפוי למזבח הנאמר בפ' קרח בד' רש"י והרמב"ן הנאמרים בעני"ז, ובד' הח"ס בתשו' חאו"ח (סי' ל"ז) בעני"ז, ובד' האשכול שכ' בשם הירושלמי דאנשי מעמד היו אסורין לעשות מלאכה בשבת שלהם היכן מקורו בירושלמי ופילפול בד' הירושלמי רפ"ד דפסחים
סימן ל"ד. ביאור בעניני חיוב קדוש השם בדיניה שונים הנוגעים להלכה בעני"ז
סימן ל"ה. בישוב ד' הכ"מ בפט"ו מה' מעה"ק ה"ז בענין הקדיש זכר לדמיו דקדיש קדוה"ג מכ"מ פקעה קדושתי' בכדי משה"ק עליו משבועות (י"א.), ובענין מתפיס תמימים לבדה"ב שא"י מזבח לעולם, ובישוב קו' הפרמ"ג באו"ח (סי' קמ"ג בא"א סק"א) בענין חציו עבד והב"ח
סימן ל"ו. בענין אי הפרשת תרומה מצוה או מתיר, בד' הטו"ז ביו"ד (סי' ש"ה) בדין פדיון בכור יתום לבי"ד וביאור לד' התוס' מנחות (ע"ג:) בד"ה איש איש כו'
סימן ל"ז. בד' הש"ך עה"ת פ' ויצא עה"כ מה נורא המקום הזה אין זה כ"א בית אלקים וגו' ביאור רחב בסוגי' הגמ' דע"ז (מ"ו.) בדין יש נעבד למחובר לגבוה ואי נאסר לבנות עליו ביהמ"ק ופילפול בד' התוס' ע"ז (י"ז.) בד"ה מהו לעשות ביהכ"ס לכ"ג, ובד' הרמב"ם פ"ד מה' איסורי מזבח הי"ח פילפול בד' האוה"ח הקדוש בפ' וישלח עה"כ הסירו אלהי הנכר דאמרי' בע"ז חרב הרי הוא כחלל ובמש"כ עוד האוה"ח שם דאין נשים דב"נ יכולין לבטל ע"ז כמו קטנים ישוב לדבריו ז"ל
סימן ל"ח. בעניני חנוכה ביאור ע"ס לשונות רבינו הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' מגילה וחנוכה ופילפולים שונים הנוגעים לד' רבינו ז"ל: סימן ל"ט. בדין מי שאשתו היא מסוכנת באם תתעבר לפי"ד הרופאים אי יש להתיר לשמש באופן שלא תתעבר לזמן מה
סימן מ'. עוד בענין הנ"ל וישוב לד' הרמב"ם בפ"א מה' רוצח ה"ט, וביאור לד' השמ"ק ב"ק פ' דגזל לא הותר במקום פקונ"פ
סימן מ"א. בדין מזוזה שאין לה תגין באותיות שעטנ"ז ג"ץ וא"א עוד לתייגה כעת שהיא קטנה אם שרי לקובעה בבית
סימן מ"ב. דרוש לשבת שובה בסוגי' דשופר של עולה בר"ה (כ"ח.) פלפול עצום
סימן מ"ג. קושי' בב"מ (נ"ה:) ופילפול בד' המהרש"א בח"א בב"ב (פ"ח:) ופילפול בד' הראב"ד בפי' על התו"כ פ' ויקרא שכ' דמעילה דש"ר הוא מטעם הנאה וישוב לד' רש"י במעילה (ח.) ופילפול בסוגי' דב"מ מ"ג)
סימן מ"ד. פילפול בד' התוס' בגיטין (מ"ז:) בד"ה טבל וחולין מעורבין זב"ז ובענין בכורים כ"ז שלא ראו פני הבית אי יש איסורא לאוכלם ובד' הש"ס דתמורה (י"א.) בענין חוב"פ ובישוב קו' התוס' בגיטין (מ"ח.) בד"ה אי לאו דאריו"ח כו' ובדברי התוס' קדושין (מ"ג.) ד"ה שלא מצינו כו' וביאור בדין מעילה דש"ר וישוב לקושי' המקנה ע"ד התוס' דקדושין הנ"ל
סימן מ"ה. הערות ע"ד הספר כוכב מיעקב מהגאון האדיר מהרימלוב ז"ל בענין מכירה לעבד עברי בד' המקנה לקדושין (ט"ו.) בעני"ז ופילפול עצום בזה, בסתירת הש"ע או"ח (מסי' תע"ב סעי' י"ג) (לסי' תרע"א סעי' א') בענין חיוב להשכיר עצמו עבור ד' כוסות וישוב לזה, בהא דאמרי' בסנהדרין (ט"ו:) כמיתת הבעלים כך מיתת השור אי אמרי' ג"כ בשור אם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו אתה יכול להמיתו בכל מיתה שיכול, ובענין עיהנ"ד דאמרי' בסנהדרין (קי"ב) דקדשי בדה"ב שנמצאים שה יפדו ובישוב ד' הרמב"ם בעני"ז בפ"ד מה' ע"ז שתמהו עליו כל נושאי כליו ויפרש פי' חדש בדבריו ז"ל ובישוב סתירת רש"י במעילה (ג') לדף יו"ד בענין מעילה בחטאוה"מ פילפול בד' התוס' שבת (נ"ח.) באיסוה"נ דחשיב שינוי מעשה וישוב לקו' הבי"צ באו"ח (סי' נ"ח) ע"ד התוס' הנ"ל ביאור בדין נכרי שעבד ע"ז של ישראל במעשה אי מהני לה ביטול של הנכרי אח"כ ובד' הר"ן ע"ז פרי"ש בעני"ז
סימן מ"ו. בענין מחלקות הרמב"ם והרמב"ן בספהמ"צ בשורש הג' אי חנוכת המזבח נוהגת לדורות ובד' המהרש"א במו"ק (ט') ובד' המשל"מ בפ"ו ממעה"ק הי"ט בעני"ז. בד' הרמב"ן בספהמ"צ שם במש"כ דמשיחת אהרן ובניו נתבטלה בשעת מיתתן ולעתי"ל יצטרכו משיחה מחדש. ובדין מלך שיש לו השתוות לציבור בענין קרבנות
סימן מ"ז. בד"מ שנדפס בשמי הצעיר בירחון כבוד התורה להעיר ע"ד התבו"ש (בסי' ה' סק"ב) שכ' דיכול להקדיש קרבן בעת שחיטתו מד' התו"כ בפ' ויקרא ובישוב קו' התוס' בריש חולין (ב':) ובישוב קו' האחרונים ע"ד הצל"ח בפסחים שחידש דכ"ש מקב"ט אף מראשון ושני מטעם חיבה"ק מחולין (ג'.)
סימן מ"ח. קונטרס "עיטור בכורים" הוא ביאורים ופילפולים בעניני ביכורים מסודר ע"ס לשונות רבינו הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' בכורים ולהלן בענין אי בכורים נוהגין בזמן נוב וגבעון בענין בכורים מעבר הירדן ובישוב קו' המנ"ח במצוה צ"א בעני"ז ובדין גזל שנתייאשו הבעלים ממנה אם מביא ממנו בכוריה ובדין אשרה שביטלה ואח"כ גדלו עלי' פירות אם מביא ממנה בכורים ובענין הפרשת בכורים במחוברים לקרקע ובענין אי מועיל מחשבה בהפרשת בכורים ביאור לשון רבינו ז"ל בעני"ז ובדין אי בבכורים שייך חיבה"ק, חקירה בחיוב אחריות דבכורים עד הר הבית מנלן לומר כן, בענין בכורים ע"י שליח וד"ח מחזקוני עה"ת בעני"ז ובד' הרשב"ם לב"ב (פ"א:) דבהביא השליח הבכורים הבעלים קורין דששא"כ שהקשו עליו התוס' מהירושלמי וישוב לזה בענין ספיקת הכל"ח אי יש בבכורים מצות נתינה לכהנים כמו בתרומה וחלה או דמי לקדשי המקדש שא"ב מצות נתינה לכהן ועוד בענינים שונים מדיני בכורים
סימן מ"ט. בדין מקוה המחוברת למקוה אחרת הכשירה שמימי' באים ממעיין שכבר נפסק הקילוח אי יש חשש משום נ"ס ונ"ס לפי ששופכין כסדר מים שאובין להעליונה בהמשכה ביאור דין מעיין שנפסק הקילוח אם יש לו דין מעיין וישוב לקו' הח"ס בתשו' חיו"ד (סי' ר"ט) בעני"ז, ובד' הפיהמ"ש להרמז"ל שפי' דאליבא דר"י דכל הימים מטהרין בזוחלין מ"מ ים הגדול אין דינו כימים רק כמקוה ופילפול בש"ס דשבת (ק"ט) ויפלפל בד' תשו' מהרי"א הלוי ז"ל ח"א (סי' ע"ה
) סימן נ'. בדין משפחה שנטמעה נטמעה בש"ע חה"ע (סי' ב' סעי' ה') בדין אונס אי מיקרי תקלה וצריך כפרה ופילפול בש"ס דנדרים (דף יו"ד.) וביאור הגמ' בב"ק (פ'.) ובד' המקנה לקדושין (ע"א) בענין כסף מטהר ממזרים וישוב לד' רש"י יבמות (י"ז.)
סימן נ"א. בדין ספק חמץ שעבר עליו הפסח אי מיתסר באכילה וביי"ש אי הוא ודאי חמץ ובענין חמץ שעבר עליו הפסח אי מתסר תמיד לאחרים אף בביטלו וביאור בענין ספיד"ר להקל וישוב לד' רש"י במנחות (דף נ"א:) בד"ה פרשי מספק הזאות וישוב דעת הב"ח בדין ספק חמץ שעעה"פ עפי"ז: