אמרי בינה חושן משפט ג

הקדמה

יתברך המאציל ויתרומם הבורא. אשר האציל יצוריו העושים את דברו נצחו יודעים, תורתו הוגים, משתעשעים בפקודיו הישרים, תורה שבכתב ושבע"פ הדברים אשר על פיהם כרת ברית את זרע קודש אברהם יצחק יעקב. ובהבטחה ע"י נביאיו כי אלו התורות לא ימושו מפי זרעם עד עולם. ואף כי בחטאינו ועונות אבותינו גלינו מארצינו, ובמחשכים הושיבנו ה' אור לנו זה תלמוד בבלי, אשר לאורו נסע ונלך דור אחר דור והקים לנו ה' בכל דור רבותינו הקדושים אשר עינים להם לראות באור הבהיר להורות לנו את הדרך אשר נלך והמעשה אשר נעשה ודלים מים חיים מבארות העמוקות אשר חפרום שרים הקדמונים להשקות צאן קדשים והעלו פנינים יקרים, המאירים לארץ ולדרים, כי כל ההוגה בה דריח ירוחו בכל עת ומוציא טעם חדש לחזק את דברי אלהים אשר יקום לעולם. ואשרי לגדולי המחברים אשר הוסיפו לעטר זר תפארה בלימודי תורתינו הקדוש ופרשו ידיהם לשוט בים התלמוד ובכל פנות התורה הקדושה הראו נפלאות עומק חכמתה אשר אין קץ ליקרת תפארת יפיה וטובה, ושם עולם להם. וכל אחד ואחד קבל חלקו ביד המלך מח"מ הקב"ה לפי תכונות נשמתו - הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, נורא תהלות עושה פלא, אשר גם בדור הלזה אשר הושפל קרן התורה ירחם ה'. בכל זאת מתחדשים חיבורים יקרים בחידושין דאורייתא בכל פינות התורה, מאת הנאמנים באהבתה ומחזיקים במעוזה, האחוזים בעץ החיים הגדול לפי גדלו והקטן לפי ערכו המלמדים דעת ובינה לישא וליתן בהלכה ולתור בחכמתה, הגדולים והקטנים, או לערוך השלחן במטעמים להבאים אחריהם

ואני בעניי אם בי ידעתי ערך קטן עלי כבר זה רבות בשנים זכיתי לקיים מילי דאבות אשר נצטוותי להוציא לאור ספרו של אאמ"ו ז"ל בקראו שמו דברי חיים ועשיתי לו זר בהגהותי שמה בעברי עליו אשר היה בהכרח ונמשכתי מענין לענין באותו ענין להביא איזה הערות משמי. וראיתי אח"כ בזכות אבותי נ"ע, ושכר מצוה שומע היה לי. ורבים ממופלגי תורה וגם מגדולי הדור אז נ"ע, ושרו כמה דברים בעיניהם. בכ"ז הייתי נהבא אל הכלים מבלי להמנות בין חבורות מחברי ספרים - אולם רוח היא באנוש, ורוחו מי יכלכל, ומים רבים אשר בעוה"ר יעברו על כל המחברים בדורינו הן מהשלמים עם ה' ותוה"ק, המקנאים קנאת האמת כל אחד כפי דעתו וכפי משפטו, והן ממקנאים ומבקרי מומי חביריו ושמחים אלי גיל וישישו כי ימצאו השניאות אשר לא ימלט ולא יבצר מהם - כל אלה לא יוכלו לכבות אש אהבת התורה ללומדיה, ולהטאיד אחריו את אשר מצא בזיעת אפו - ונתעוררתי זה איזה שנים להוציא לאור חיבורי הקטן ספר אמרי בינה ח"ד ותלי"ת נודעתי מכמה וכמה גדולי הדור מאשר בחיים אתנו, ומאשר נשמתם בג"ע, כי קבלו ספרי באהבה וישמחו בו, אשרי להדור שהגדולים שומעים לקטנים, נתחזקתי לסדר גם חלק השני מחידושי אשר על ח"מ ואה"ע אמורים -, ואם כי מקרוב בדורינו יצא חיבורים יקרים מגדולי הדור בח"מ, ולא ימלט כי ימצא מחידושים הכתובים עמדי מכבר והעת והזמן לא נתן לעבור על כל דבריהם ולחפש אחריהם. בכ"ז ידעתי ג"כ כי אין אדם נוגע בהמוכן לחבירו, וגם לא ימלט שאף אם ימצאו המעיינים אפס קצהו באיזה הערה. בכ"ז גם בענין זה בעצמו ימצא חדשות בעה"י כי רבות יגעתי שלא ללכת מן המסילה בגדולות ונפלאות וכמה פעמים מצאתי שכיוונתי לדברי גדולי הדור שלפנינו ונפתחו עיני להביט באורות ראשונים וגדולי מחברים דינים מדינים שונים אשר עדיין נעלמים ועיני מופלגי תורה לא שזפתום. לכן הסכמתי לעצמי להעמיס המלאכה הזאת עלי לסדר, ולהדפיס. ואחרי ראותי בי הרבו פארותיה ויתארכו בריה. ואף כי הפסקתי בין הפרקים בכמה עניינים. בכ"ז הייתי מוכרח להשאיר פרט ועוללות ולהפסיק אף באמצע הענין. וגם להפסיק אף באמצע חידושי על ח"מ מרב העמל וההוצאה הגדולה. ואקוה לה' כי המעיין ימצא הערות גדולות ודינים חדשים אשר הוצאתי מגדולי הראשונים ואחרונים אשר לא ראיתי עוד בביאור - ולהלכה הם לי מלדבר בדרך הכרעה והמעיין יבחר. ולכן עפ"י הרוב סיימתי בצ"ע. ויתר חידושי בח"מ ואה"ע. אם יחזקני ה' ויאמצני במנוחות שאננות ויאיר עיני, אסדרם בחלק השלישי -. וכבר מילתי אמורה בהקדמה בחה"ד בהתנצלות על השגיאות אשר ימצאו המעיינים אשר לא ימלט האדם מהם באשר הוא אדם. וביותר בחלק הזה אשר בר"מ רבו פארותיה וענפיה ורבות שבעה לה נפשי עמל ורעות רוח עת עיוני מצדי צדדים מיסודי אה"ק ומנגעי בני אדם, ה' הטוב יכפר בעד, ורובי הטרדות מכל צד ה' יענגני בנופש

ואכרע ואשתחוה לאל הרועה אותי מעודי כי קמה אלומתי, ואודה על חסדו וטובו על שפל איש כמוני, ואתפלל בכובד ראש [ואמרו חז"ל על מתני' דאין עומדין מנא הני מילי כו' אלא אמר ריב"ח ואני ברב חסדך אבא ביתיך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך ופריך ממאי דלמא דוד שאני דהוי מצער נפשי' ברחמי טובא. ויש להבין הא כמה דברים למדו חז"ל מדהע"ה דיני תפלה ואמר כבוד הה"ג הצדיק המנוח מו"ה חיים ז"ל [מילדי קראטשין שהי' זה ששים שנה מ"מ ומו"צ בעיר מולדתי ק' זאלשין ולא הניח בן אחריו] כי ידוע כל מה שהרבה הקב"ה להטיב להאדם החיוב עליו ביותר להודות לה' כי גמל עליו, ולהביר חסדו המרובים כמבואר במאמרי חכמז"ל ובח"ה, ולדאוג הרבה פן ח"ו קבל זכיותיו בעוה"ז. והתנא במתני' גזר ואמר על כל סוגי אנשים אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ונודע כי התפלה להקב"ה אינו ח"ו לפעול לענות כי אני ה' לא שניתי ולא ישתנה מלא רוצה לרוצה רק מתפלל ועושה פלילות עם נפשו לשופטו ולהכיר גדולות הבורא ית"ש ורב טוב אשר גמל ה' עמו ושיכיר שפלות ערכו וישתנה בעצמו שע"י הכנעתו מכיר חובותיו ומקריב ושופך נפשו לשמו הגדול או אז יחול עליו שפעת טובו ונעשה כלי מוכן לקבל ברכת ה' שיתמלא מבוקשו ומקבל תחנוניו כאשר האריך הבעל עקרים בזה ואיש אשר בכל עת מראה לו הקב"ה חסדיו ורחמיו המרובים ביותר צריך לדאוג כמ"ש הח"ה הנ"ל. לכן דהע"ה שראה בכל עת חסדי ה' אמר ואני ברב חסדך היה תמיד בפחד ויראה אבא ביתך אשתחוה. וכיון שאמר ואני אמרו ז"ל דלמא שאני דוד דהוי מצער נפשיה ברחמים טובא, שראה בעיניו שהקב"ה מתנהג עמו ברחמים. לכך הביא הש"ס ללמוד ממ"א שמשם נלמוד הציווי לכל סוגי אנשים עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה ובמקום גילה שם תהי' רעדה] -. וברעדה וגילה אשא עיני למרום בהודאה על העבר על אשר זכיתי להוציא לאור ספרי הלזה אשר מאמריו בסימנים כמספר שמי עם הכולל ומילוי דשם הקדוש ס"ג. ותפלה על העתיד - אנא ה'! חזקני ואמצני והאיר עיני בתורתך, ועוד אזכה לאריכות ימים ללמוד וללמד לשמור ולעשות, הורני ה' דרכך וחזק לבבי לתורתך וליראתך, וזקנתי לא יבוש ילדותי לכפר חטאתי, ויערב שיחתי, ויתמלא בקשתי, כי לא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וז"ז ע"ע. ונהיה מעמלים בתורתך הקדושה ולעשות כל הדברים לשם פועלן -

ועיני למרום נשואות, אנא אל ישועות, חיש נא קץ ההפלאות, חיש לנו העתידות קנא לשמך הגדול ולתורתך הקדושה, כתפילת נעים זמירות ישראל, לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד. ולהבין הכפל פעמיים לא לנו לא לנו, וכן התנא הקדוש רבי עקיבא זי"ע התפלל אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למענינו ושוב אמר א"מ עשה למענך והושיענו יש לבאר עפ"י מב"ר (פמ"ד) ע"פ והנה תנור עשן כו' שמעון בר אבא משם ר' יוחנן אמר ארבעה דברים הראה לו, גיהנם ומלכיות ומתן תורה ובהמ"ק אמר לו כ"ז שבניך עסוקים בשתים ניצולין משתים פרשו משתים הם נידונין בשתים אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך בגיהנם או במלכיות כו' ר' יודן ור"א ור"ח בר חנינא אמרו אברהם ברר גיהנם והקב"ה ברר לו את המלכיות ומסיים הד"ד הרכבת אנוש כו' והבנת הדברים אם הקב"ה נתן לו הבחירה במה שהוא רוצה ושיברר לו אחת משתים למה ברר לו הקב"ה אח"כ ההיפך מרצון אאע"ה ה למדתי מפי סופרים וספרים דנודע שתכלית בריאת אדם הוא לקשר ולאחד את כל העולמות העליונים והתחתונים לכן הגוף מתחתונים והנר"נ מעליונים ויקח ד' עפר כו' ויפח באפיו נשמת חיים וכמו"ש הספרים כי התכלית הוא ויהי האדם לנפש חיה לכל הנבראים